להתקרב למה שאני מרגישה,
עוד צעד אל הבד,
לא לפחד או לחשוש מהרגש,
הוא מקרב אותי עוד אל עצמי
עוד צעד אל התשובה והריפוי.

להתקרב למה שאני מרגישה,
קירבה, זה מה שאני מחפשת,
לא למשהו נוצץ חיצוני
שמושך אותי החוצה מעצמי,
אלא לפנימיות שלי,
לליבה שלי,
ללב שלי,
לעצמות
לעצמיות
לעצמי,
לאור הפנימי.

רק כשאני קרובה לעצמי אני חווה אהבה
אמיתית, ללא גבולות או תנאים.

התנאי היחיד הוא,
להיות קרובה למה שאני מרגישה.

*במפגש קונסטלציה משפחתית נשמתית אנחנו יחד במרחב ריפוי
מניחים בדים ומתקרבים צעד ועוד צעד אל הרגש
הזיכרונות, הרצונות,
במקום שהפחד ידחוק אותנו אחורה, אנחנו מבקשים
להתקדם קדימה, צעד פנימה, ובכך מביאים ריפוי,
הקלה, שמחה, ואהבה.