כן ולא בקריירה ומערכות יחסים
על קריירה אהבה מערכות יחסים וגבולות ❤ קונסטלציה נשמתית ~ מה הקשר בין קריירה למערכות יחסים? אמת שאני לא יודעת, הבדים והאישה מגלים לי – מה זה עבורה, ואני לא מתווכחת רק מאפשרת לאמת להתגלות. היא באה עם בקשה להתקדם בקריירה ובמימוש העצמי בקריירה, והבדים הובילו אותה למערכות יחסים זוגיות, לקשר שבין השחור לירוק. לקשר שבין היכולת להגיד כן לפרוייקטים והזכות להגיד לא!, להבדיל בין התחושות, ולדעת את הגבולות!!. אצלה – זה שזור בזה , מערכות היחסים הזוגיות והקריירה. ובזכות היכולת להגיד :לא (לפרוייקטים ובני זוג), האור מתחיל להתבהר, האמת נשארת, ומה שכן מקבל חיים, נישאר ומתעצם. עד שהיא לא תרפא את מערכות היחסים שלה עם גברים וכמובן עם עצמה, היא תישאר באזור האפור של בין לבין… לאהבה זמנים וצבעים אבל שפה אחת!
החטופים והצורה החסרה
בשיחה המקדימה בניינו לפני המפגש היא ציינה בפני שמאוד קשה לה עם נושא החטופים, זה ממש בליבה יום ולילה, למרות שאין לה קירבה משפחתית לאף אחת מהמשפחות. תוך כדי התהליך והמפגש היא אמרה לי: “בבדים שלך יש צורה חסרה”, מיד הבנתי שזה ייצוג של משהו שהיא רואה וחווה, הנשמה שלה מדברת העדר, חוסר. מי היא הצורה החסרה בחייה? לקראת אמצע התהליך הבנתי שהצורה החסרה הם החטופים, הם לא יושבים סביב השולחן, קולם לא נשמע, הם חסרים, זהו אותו חיסרון שהיא מתארת בעבר וחווה גם היום. ביקשתי ממנה להוריד את הדיסקית של החטופים ולהניח אותה על הייצוג של הצורה החסרה, ולומר: “אתם פה, אני רואה אתכם, אני שולחת אליכם תפילה ואנרגיה של אהבה”. להביא עדות, נוכחות, צורה – לזה שחסר, שמחוצה לי וגם שבתוכי.
להיות אמא רלוונטית
הנושא אותו היא הביא לקונסטלציה הנשמתית היה שהיא מפחדת שהיא תהיה אמא לא רלוונטית לילדים שלה. שהיא תהיה לא משמעותית. תוך כדי התהליך עלו כול מיני קולות וייצוגים שנתנו להם שם מקום ובד. בסבלנות ובאיטיות שמנו בד ועוד בד, השמענו קול ועוד קול, עד שהכול התבהר, עד שהגיע הריפוי, ללב ולרחם.
פיתוח עיסקי נשי
קורס “גוף הידע הנשי” של גזית מרגלית. הנחנו את כול תכני הקורס, היה חשוב לי לדעת במה הקורס עוסק ומה הוא חובק בתוכו. להתבונן בעושר במגוון ביכולת הנשית, להיות בכול שלב ומקום בזמן ובעולם. להרגיש את העוצמה, לכול ייצוג שמנו אבן טובה לתת עוד משאב וכוח לתנועה של הרצון והעשיה. וואו, כמה זה הרגיש טוב ונכון בגוף!! לטראומה נתנו יחס של כבוד, כי טראומה מבקשת ריפוי מיוחד. שמנו לה בד של לב ודיברנו עליה לא מעט, ברכות ואהבה, והקשר שלה ללב ולרחם. הקלף הנפלא – אנטומיה אינטימית – מיטל פאר סירטון וידאו באינסטגרם לתהליך עם גזית ביטוי אישי וחזון עיסקי
לבחור את הגבר הנכון
נושא של המפגש בקונסטלציה נשמתית היה על מיניות זוגיות ואהבה. כשניסינו לדבר על הגבר שהיא מבקשת להזמין למרחב הזוגיות, שם התחיל קונפליקט. הבד שהיא בחרה לייצג את הגבר שהיא נמשכת אליו ורוצה בחייה היה שחור, ותוך כדי התהליך היא הבינה שזה לא הגבר שנכון לה. משם זה התפתח לבד בצבע צהוב, אבל גם הוא לא היה הגבר הנכון לה. בסוף הגענו לבד הכחול כהה, וזה היה הגבר שהיא הרגישה בגוף שמינית ורגשית נכון לה. במקום להניח אותם במעגל הנחנו אותם בצורה מדורגת כשברור מי הוא האפשרות הפחות מתאימה ומי הוא הגבר הנכון לה לזמן הזה, לגדול איתו ביחד 🙂 .
זה שלא ידע לשאול
בתוך העצמי נמצאות כול השאלות וגם כול התשובות, רק לא בסדר המתאים – והקונסטלציה עוזרת לעשות סדר ולתת לכול דבר ייצוג ומקום. וככה לפני חג הפסח (פה שח) הוא הגיע אלי למפגש קונסטלציה נשמתית , עם רצון לצאת לחירות עצמית לשחרור, משהו בתוכו לא מוצא את עצמו, הנשמה מרגישה שמשהו תקוע ולא מוצאת ביטוי. הוא מעיד על עצמו שהוא בחברת אנשים זרים, אדם מופנם שלא מרבה לדבר, וזה מציק לו, הוא רוצה לשתף יותר רעיונות שלו, מחשבות, רגשות – בעיקר במקום העבודה. בעבודה יש לו רעיונות שהוא רוצה להגיד (הייצוג בצבע זהב), רעיונות שהם זהב, והוא לא אומר, משהו בצ’קרת הגרון סגור וסתום לתחושתו, ואז קורה את הדבר הכי מעצבן: מישהו אחר אומר את הרעיון שיש לו וזוכה לשבחים. אוף!!! יש משפט בודהיסטי יפה שאומר : “כשעולות השאלות, המרחבים נפתחים” , שמנו יצוגים של בדים ועוד יצוגים , שאלנו שאלות ופתחנו את המרחב עד שהגיע הייצוג למילה: שאלה. לפתוח, שאלה היא פותחת, מאפשרת תקשורת, מענה, חיבור, יצירת קשר, היא המפתח לריפוי בשלב הזה של המונחה. עלו עוד דברים בתוך הקונסטלציה הנשמתית אבל המפתח היה : לשאול שאלות כדי לפתוח את המרחב. שאלה שמאפשרת שיחרור שאלה שמוצאת ריפוי. בהודיה על הרגע, על החסד ועל הזכות.
חלומות שלא התגשמו
הוא מדבר כמו רוח סערה, כועס על החיים ולמה? כי הוא לא מצליח להגשים את עצמו. יש לו חלומות שלא התגשמו, כלומר חלומות שהתרסקו לו בפנים. ביקשתי ממנו לשים בד לחלומות שלא התגשמו, הוא הניח בד בצבע זהב, ביקשתי שיעמוד על הבד, מה אתה מרגיש ? שאלתי. “כעס, בעסה, תיסכול” הוא ענה והוסיף עוד כמה תיאורים… חיפשנו את הפתח לריפוי, את הפתח להחלמה ולחלימה, על חלומות שבלילה באים ועל חלומות במשך היום, ועל מי שהוא ומה שהוא יכול להיות…הנשמה נודדת מחפשת ריפוי, חיפשנו ומצאנו חלומות קטנים ונעימים שהם יכולים להתממש, ובהדרגה כך הצעתי להגדיל את עוצמת החלום והמימוש שלו. “אתה מכוון גבוה וגם קצת בבלאגן, חלומות מבולגנים שלא מגיעים בסדר הנכון, בוא תנסה לחלום בקטן ואז להעצים את מימוש החלום” אמרתי בחמלה לכאב שהוא הביא. “את צודקת גם אני מרגיש ככה, החלומות שלי מבולגנים מאוד, אני צריך סדר ומרגיש שכאן הסדר התחיל לקרות.” והוא חייך, ובפנים שלו ראיתי התחלה של שקט 🙂 חלומות שקטים ויפים מלאי אהבה!  
גלגולים קודמים משיפחה למנהיגה
*המונחת היא אישה עם יכולת לשחזר לעצמה את גלגולי החיים הקדומים שבהם חייתה לפני הגלגול הזה. המרחב של הקונסטלציה רק איפשר לה לבטא את הידע שקיים בתוכה. אני (אוריה ) לא עוסקת בשיחזור גלגולים.* היא לא מבינה למה כול חייה היא מרגישה כמו שיפחה. עבד של כולם, זה מציק לה מאוד ויוצר חיכוכים עם שאר בני הבית. הנחנו בד למילה שיפחה בצבע כסף, כשהיא עלתה על הבד היא מיד התחילה לראות משהו שלא ראתה מעולם: “אני נערה צעירה בתוך ארמון, חטפו אותי מאמא שלי, אני מוקפת באנשים שאני לא מכירה, אני שיפחת מין” היא מתארת בשצף וקולה נשנק לרגע, “אין לי כוחות להתמודד עם האנשים ששם, אני מוחלשת ולא יכולה לברוח מהארמון” היא בוכה. לא ציפיתי לזה, שהיא תשחזר את הגלגול הקודם שלה, מסתבר שהיא מאוד מחוברת לעולם הרוח ולחיים קודמים, ועושה זאת בטיבעיות, לא הופתעתי או נבהלתי, אני מיומנת בעולם הרוח על סוגיו השונים, לכן החלטתי להתייחס לזה בטיבעיות כאילו זה מתרחש עכשיו. הרגשתי שהיא נסערת, דמעות עמדו לה בעיניים, ביקשתי ממנה רגע לעצור לרדת מהייצוג ולנשום. היא פקחה עיניים וירדה מהייצוג. התחלנו לפתוח בדים, עוד ועוד עם ייצוגים שונים, ניסינו להגיע לשורש העיניין, מאיפה העכשיו מגיע משורשים של חיים קודמים. את הקונסטלציה סיימנו כשהשפחה הפכה למנהיגה , היא נכנסה אל חייה הקודמים וראתה: “אני נשואה לצ’יף, איש מכובד מאוד בשבט, אני קיבלתי כוחות שלא היו לי דרך כול התהליך שעברתי, הפכתי להיות מנהיגה של נשים להדריך ולהוביל אותן בדרך, לתת להן תובנות משנות חיים”. חיוך גדול נפרס על שפתייה ופניה זהרו. כדי לתת כוח לייצוג הנחתי את הספר” 13 אימהות הקדומות של השבט”, כי היא עכשיו האמא, המנהיגה של כול השבטים בכול גלגלי וגילגולי החיים. היא התרגשה מאוד מכול מה שעלה במרחב, מציור הנשמה של הקונסטלציה הנשמתית . המעגל ניסגר והרפואה הגיעה.
טעויות שעשיתי
לסלוח לעצמנו על טעויות שעשינו, זהו לימוד גדול. “יש לי רשימה גדולה וארוכה של טעויות שעשיתי, איך אני נפתרת ממנה?” היא שאלה ישר ולעיניין. חייכתי, לעיתים שואלים אותי שאלות שאין לי תשובה טובה ובטח לא מהירה , “בואי נפתח בבדים אולי משם תקבלי תשובה” הצעתי. היא התחילה להניח בדים וציינה את כול הטעויות עליהם היא מצטערת, היתה שם רשימה שבעיקר כללה אי הגשמה עצמית ובחירות לא נכונות לדעתה שהובילו אותה למקום שהיא נמצאת בו עכשיו. התבוננו ברשימת הקניות של כול הטעויות וביקשתי ממנה להגיד לטעויות: “אומנם את טעויות אבל אתם שלי” היא אמרה את המשפט וצחקה צחוק גדול ומשחרר. “למה את צוחקת?” שאלתי אותה “לא יודעת אני פתאום מרגישה שלמה, כול השנים ניסית לזרוק אותם החוצה ועכשיו אני מחבקת אותם, הם שלי!” אמרה נחרצות. היכולת לקבל את עצמנו, את החלקים הלא שלמים ויפים, זה הריפוי האמיתי. אהבה עצמית!
דברים שלא אמרתי
דברים שלא אמרתי, כול אחד מאיתנו יש לו דברים שהוא שתק אותם, במקום להוציא החוצה הוא בלע פנימה. יש דברים שלא אמרנו ושתקנו, ואנחנו מברכים על כך, ויש דברים שלא אמרנו ואנחנו מרגישים החמצה, מועקה, והמועקה גורמת לתחושת תקיעות, משהו לא זורם ומשוחרר… הנשמה שנמצאת בלב לא זורחת ומאירה. האישה שהגיעה אלי למפגש קונסטלציה חוותה בילדותה מילים רבות שהיא לא אמרה אלא שתקה, עם כול מה שחוותה בבית בבית הספר ועם חברים כילדה התמודדה לבד, הבד שהוא היצוג לחוויה: “דברים שלא אמרתי”, הביא הכרה בקיים במה שהיה, בכאב, בהעדר, בזיכרון וגם בשינוי. כדי להביא ריפוי למרחב ביקשתי ממנה לשים עוד בד שיהיה יצוג ויתן תמיכה לתחושת הבדידות שהיא חוותה בילדותה, ובנוסף אבן חן – להביא ריפוי ללב. מבלי לדעת באופן אינטואטיבי היא הביאה אבן חן ורודה אפורה שמייצגת את צ’קרת הלב הורודה, זוהי אבן של ריפוי הלב, תדר של אהבה רכה חומלת עוטפת את הכול, מה שנאמר מהלב ומה שלא נאמר ונשאר בלב, נעטף ברחמים ואהבה.