להיזכר מי אני באמת? מאיפה באתי?
מהם השורשים שלי?
מה אני מבקשת להיות בעולם הזה? בגילגול הזה?

התחלה
היא הגיעה למפגש, אישה יפה, בת 50,
שיער חום מהגוני, ברק בעיניים,
ויש לה בקשה ברורה:
"אני רוצה להיזכר מי אני ברמת הנשמה שלי " והמשיכה
"שכחתי משהו רוחני שעלי להיזכר בו, אני רוצה להיות אני,
אני רוצה להיות טיבעית". קצר ולעיניין.

הנחת ייצוגים
התחלנו להניח ייצוגים , התחלנו בשורשים הנשמתיים שלה,
ואט אט גלשנו לשורשים המשפחתיים שלה,
ועלו שם סיפורים מרתקים,
זיכרונות –
אוספות פרטים ועוד פרטים,
מנסות בעדינות לחבר לסיפור שלם.

בד היזכרות
ושוב חוזרות אליה,
על הבד של היזכרות ביקשתי ממנה להצית גפרור ,
אש/אור הנשמה,
להדליק שם היזכרות של ניצוץ הפנימיות, האש הפנימית,
ייצוג אחרי ייצוג, גם פה אספנו זיכרונות,
מהילדות, הנעורים והבגרות,
אספנו תפילות ורגשות של חיבור לנשמה,
מסרים מעולמות רחוקים.

המטמון
ובסוף אמרתי לה באופן ברור:
"את מחפשת את מה שהיית, אבל ברמה הרוחנית כבר צמחת,
אל תיתקעי על מה ששמעת כמסר וכבת קול בילדות,
תבקשי לצמוח כמו שאת בהווה,
תמשיכי להעמיק ולהעצים את היכולות הרוחניות שלך,
הקול שדיבר אליך בילדות גם הוא עשה טרנספורמציה,
עכשיו זה תורך כאישה בוגרת להיות,
שחררי את הקול מהילדות, ותמצאי לך את הקול שלך,
זה מה שעליך לזכור, ולא להיזכר".

הרפיה
היא הבינה,
ובעדינות ירדה מהיצוג של המילה היזכרות,
וכול החדר נירגע לו פתאום,
ויכולתי לשמוע את הנשמה שלה מחייכת,
והחדר התמלא באור.