סלמה רוקמת הגאולה – פרק ו'
טיוטה ראשונה
בין העולמות
רבי מוסא הקשיב למילים ולתיאוריה האסופים ומדודים של מרים ובאותו הזמן התבונן והקשיב לשפת גופה של שודיה, הוא הבין שהחוויה שהתרחשה בעבר עדיין יש בה רוח והיא נעה בין שם לכאן מעלה מטה, אצורה ברקמות גופן של שתי הנשים ביחד ובנפרד, כרקמה פועמת חיה ונושמת, היום כמו שאז.
מורי רבי מוסא הבין זמנו לדבר הגיע, היה ברור לו סיפור המקרה מהצד הפיזי הרגשי והרוחני. הכול היה מחובר ונהיר עבורו.
הוא הביט בשקט בכול הנוכחים בחדר, סקר אותם בקפידה, את אלו הניראים ואלו הסמויים, הוא נשם עמוקות כמה נשימות של כוונה כמו ביקש דרך הנשימה למזג ולמהול את הקול בהכול.
עיניו המרפאות היו ממוקדות ומושרשות היטב בסיפור המקרה, השתלשלות האירועים היו טיבעיים עבורו, בקלילות תיאר ואיבחן שהפעוט חלש ולא מתחזק בגלל קור החורף שחדר בזמן הלידה לגופו של היונק ובו זמנית גם לגופה של האם, ובנוסף הקור שלא התפנה מגופה של שודיה מהלידה עדיין תקוע ברקמות הגוף ממשיך ומזין את התינוק דרך חלב האם שהוא יונק כול יום.
רבי מורי מוסא היה תכליתי ופקד על האם לאכול מאכלים מבושלים בזמנים קבועים ולהקפיד על תבלינים מחממים כגון: *זנגוויל, ציפורן הל פלפל שחור וכמון, במידה הנכונה.
במקביל להמלצות אלו, הוא פנה למרים המיילדת בבקשה:
מורי רבי מוסא הכין תרכובת, מרשם של תבלינים, דומים לאלו שהמליץ לשודיה על אכילתם, אך אלו היו תבלינים כתושים **בהוואן לאבקה שאחר כך נמהלה בשמן זית, חוממה מעט על אש גלויה ולבסוף הושרתה במקום מוצל לתקופה ארוכה.
לאופן הטיפול הוא ביקש ממרים להכין סאונת אדים טובה לגופה של שודיה, ואז ליטול מתשרית שמן הזית והתבלינים ולעסות היטב היטב את גופה של שודיה.
"יש צורך לחמם את הרקמות והעצמות שנפתחו בזמן הלידה, והקור שהיה בחדר נכנס נתקע ונשאר בפנים, ואז אחרי הלידה הרחם והעצמות נסגרו, והקור העמיק פנימה נתקע ולא יכול להשתחרר החוצה" הסביר בסבלנות מורי מוסא.
"החום ישחרר החוצה את הקור" פנה רבי מוסא לשודיה "בזמן הסאונה הנקבוביות יפתחו והקור יוכל לצאת החוצה. השמנים יתמכו ויזרזו את התהליך".
זאת ועוד הוא ביקש ממרים ליטול מצמח הארכובית שבטבטית, גבעולים טריים ארוכים גמישים וחזקים ולטפוח איתם במידת החוזק הנכונה על גופה של שודיה בסיום הסאונה והעיסוי, עד שעורה יעשה אדמומי וחמים, ובכך להמשיך להמריץ ולהניע את הדם, לחזק את המערכות הפנימיות של הגוף, ולהוציא את הקור שתקוע בליבת הגוף, ברחם, החוצה.
*זנגוויל = ג'ינג'ר
*הוואן = מכתש ועלי
*** תרג'ום
נקודות עיקריות לרעיונות שבפרק ו' :
חוויה שהיתה בעבר ונדמה שחלפה לה, מתגלה שהיא עדיין מתקיימת בהווה, שיש לה תופעות והיא פועמת.
לאורך כול הפרק הזה, וגם בפרקים הבאים, בחרתי את המוטיב רוח לפי המושג האבחנתי של הרפואה המסורתית : רוח שיש לה נטיה לנוע ממקום למקום לכול כיוון וליצור בלאגן.
היא נעה מעלה מטה, לכול הצדדים, היא מעיפה דברים ממקום אחד לשני ומייצרת אי שקט וגם מהצד השני, מאפשרת לסדר דברים מחדש מעצם המהפכה שהיא יוצרת.
העולם הריגשי שלנו הוא רוח ויכול ליצור אי סדר.
האבחנה המבדלת של מורי מוסא (בחרתי כאן לקרוא לו מורי כי הוא המורה את הדרך לריפוי) ממנו סובלת שודיה ובנה היא קור.
העובדה שהתינוק נולד בחורף והוצא החוצה לקור המקפיא של חודש טבת, איפשר לקור להיכנס פנימה ולהיתקע ברקמות הגוף בקלות, בנוסף הקור גם חדר ישירות לשודיה בעת הלידה כשעצמות האגן פתוחות והכול חשוף .
קור באופיו נוטה להאט זרימה להקפיא ולכווץ, לכן הריפוי יהיה לבחור בכלי ריפוי עם נטיה לחמם.
מורי מוסא בחר בסאונה שמחממת את הרקמות פותחת את הנקבוביות ומאפשרת לקור ולרוח שתקועים עמוק פנימה שער לצאת החוצה.
התבלינים גם הם מחממים : גינגר, פלפל שחור, כמון, ציפורן, קינמון שביכולתם להניע ולהמריץ את הדם, ולזרז תהליכי פינוי והתחדשות.
גבעולי הצמח ארכובית שבטבטית טפיחה במידה הנכונה איתם על העור עד לאדמומיות גם כן מסייעת בזרימת הדם.
בתרגום של הפרקים הבאים אמשיך וארחיב על הקשר שבין הרוח והקור להצעת הריפוי ברובד הפיזי הריגשי והרוחני של רבי מוסא .
אין לראות בכתוב לגבי הצעת הריפוי בסיפור ובכלל המלצה לשימוש אישי, רצוי להתייעץ עם איש מקצוע בתחום או עם הרופא המטפל
סלמה רוקמת הגאולה – פרק ז'’ טקס סגירת עצמות
הקדמה לסיפור – סלמה רוקמת הגאולה בראשית היזכרות
מוזמנים לשתף את הסיפור עם חברים וברשתות החברתיות דרך הקישורים , תודה.
כול הזכויות שמורות לאוריה עזאני תשפ”ה 2025
כתיבה אותנטית אנושית לא AI