ניצחת איתי הכול

מפגש משותף (אישה וגבר) לעיבוד חוויית לידה

הם הגיעו ביחד למפגש קונסטלציה נשמתית לעיבוד חוויית הלידה
שהיתה להם לפני כשנתיים.
הלידה עברה בשלום אבל זו היתה לידת חירום
שהשאירה אצל שניהם זיכרונות של חרדה ופחד.

ועכשיו היא בהריון נוסף, לקראת לידה, והענן האפור שחור
מהלידה הקודמת, מאיים על שניהם והם מבקשים
לשים כול דבר במקום שלו,
כול זיכרון,
ריח, צליל, קול,
רגש, אדם, ועוד…
כי כרגע הכול מבולבל ולא מאפשר להיות בשמחה.

הנחת הבדים

התחלנו לשים בדים,
בהתחלה של הלידה הקודמת,
כול אחד מהם שם בדים משלו שתיארו את החוויה
מזווית הראיה שלו ושלה,
ואז פתחנו מרחב נוסף ללידה הבאה –
ומתוך כך עלתה המילה

ניצחון

ניצחון

מבחינתו הם כבר מנצחים,
הם הצליחו בהריון הנוכחי לעבור מכשולים
שהם לא הצליחו לעבור בהריון הקודם,
ומה שיהיה הלאה, גם אם יהיה לא מיטיב
כמו בלידה הקודמת,
אי אפשר יהיה לקחת להם את הנקודה
שהם נמצאים בה עכשיו,
ומבחינתו,
זה ניצחון.

פיוס הלב

זו היתה נקודת ראיה מרעננת ומאוד מפייסת,
הרגשתי שעם הבד שהונח והמילה ניצחון
וההסבר שהתלווה אליו,
שזה לא ניצחון של תחרות או פרס,
אלא יש פה חיבור אל רגש עמוק של אהבה,
אור גדול נכנס אל תוך המרחב
והביא איתו ריפוי לעבר להווה ולעתיד.

מה זה ניצחון עבורך?

האם זה מלווה במאמץ או מאבק?
האם יש שם השלמה וקבלה עצמית?
מפסידים ומנצחים? פרסים וגביעים?
או שיש שם משהו אחר?

דרך המפגש בקונסטלציה נשמתית
אפשר לפרוס כול סיפור ולהביא אליו עוד אור,
להכיר בו עוד צדדים,
לאפשר לעצמנו להתחבר אל הבנה גדולה יותר,
נצחית, שמחוברת אל אהבה אינסופית של הלב.