תגית: חיבור ללב ולנשמה

להתחיל עם מה שיש

למה את משהה את התנועה שלך? את הזרימה הטיבעית? תנועי תנועי עכשיו עם מה שיש. יש בך פחד מלהיכשל, את רוצה לעשות את זה מושלם, כמו בתמונות פוטושופ, כמו במגזיני יוקרה, אבל המציאות לא מושלמת, המציאות מלאה בפגמים, בטעויות, המציאות היא כול כולה חוסר שלמות, ומתוך החוסר שלמות, מתוך החסר היא בעצם נעה… תחשבי על זה רגע… יש בך רצון לביטוי עצמי, וחסר לך משהו, והדבר החסר הזה כביכול מונע ממך מלעשות את הרצון שלך – עיצרי רגע, התבונני, ותבחיני שאת יכולה בינתיים להתחיל ליצור וגם להצליח עם מה שיש. במקום להתווכח עם המציאות, במקום להרגיש שאת לא מקבלת מה שאת רוצה, תשני רגע זווית הסתכלות ותגלי – שגם עם המעט שיש לך, גם עם חוסר השלמות, את יכולה ליצור את עולמך, תתחילי עם מה שיש, ובהמשך, צעד צעד, תשפרי, תוסיפי, תוציאי את המיותר, ותבני עולם שראית בחזונך, ברמת הנשמה שלך. ונכון יש הבדל, בין להתפשר עם המציאות ועם מה שיש, ובין הידיעה שאי אפשר להתפשר כי את חייבת לדייק את האמת שלך ולא לעבוד עם מה שיש כרגע, אלא להמתין לשלם – ואיך תדעי להבדיל בין זה לבין זה? רק הנשמה שלך וחוכמתך העליונה של אותו הרגע תדע, רק היכולת שלך להיות כנה עם עצמך ועם הניסיון לעשות בירורים של הכרת הנשמה, תפתור לך את השאלה. הקלף הנפלא – אנטומיה אינטימית – מיטל פאר

אין שעון

מישהו הרגיל אותנו שאנחנו זקוקים לשעון, שנראה שעות דקות ושניות, מישהו הרגיל אותנו שאנחנו זקוקים ללוח שנה, שנדע איזה יום היום ומה התאריך. אבל הטבע והלב לא זקוקים לשעון ולא ללוח שנה, הם פשוט יודעים. חלל הלב, יודע את הזמן הנכון בכול יום ויום. אם נוכל לסמוך על הלב שיהיה השעון שלנו, הלב ידריך אותנו בתהליכי החיים, זוהי למידה והחיים זה דף התירגול שלנו. מהי הקשבה ללב? החיים זה לא זמן של שעון ולוח שנה, החיים זה קשב, יכולת התבוננות, פנימה והחוצה, פנימה והחוצה, בצורה מעגלית אינסופית. החיים זה יכולת התמזגות עם הטבע, עונות השנה, הרגשות… החיים זה היכולת להיות עם עצמנו בקשב אמיתי בלי שעון או לוח שנה, רק עם הלב הנבון והיודע את הזמן העת והמקום הנכונים לכול חפץ ורצון לכול תנועת לידה ומוות. קורס בהתפתחות רוחנית : כשאלוהים קורא בשמך – מסטיקה חלומות ותיקשור גלגל החיים מוות ולידה מחדש זמן של לב ומז”ל

מופנמות

מתוך תהליך של קונסטלציה נשמתית : כול מפגש קונסטלציה נשמתית / מערכתית משפחתית הוא מפגש מקודש עבורי, שם חלקי הנשמה מתגלים. מופנמת – זו טביעת הנשמה של האישה היקרה שמתבטאת בחייה , ועלתה כנושא מיד בתחילת המפגש. “אני מופנמת”, היא איבחנה את עצמה. ביקשתי ממנה לבחור בד למילה: “מופנמת”,בתמונה הצבע הסגול הכהה, ולעמוד על הייצוג הזה, כלומר על הבד ושאלתי: “מה את מרגישה שעולה משם?” לא הרבה היא אומרת בידיים שלובות. פתחנו עוד ועוד בדים ובהדרגה היא גילתה איך האיכות שיש בה של מופנמות זה בעצם האיכות שהיא צריכה כדי לממש את עצמה, את החלומות שלה והרצונות שלה האיזון שבין המופנמות למוחצנות, בין הפנים לחוץ, מופנמות ומימוש עצמי. משהו התבהר תוך כדי התהליך ומאפשר את השינוי את החיבור, לראות את היופי שיש בעצמנו, את האהבה.

שחרור שליטה קונסטלציה נשמתית

היא הגיעה לקונסטלציה נשמתית כדי להבין את עצמה ולהאיר את עצמה מבפנים, ואיכשהו מבלי שנבין איך ולמה הצעדים התקדמו והגענו אל הפחד הגדול ביותר שלה: “לאבד שליטה”. היא הרגישה שהמושכות לעיתים נופלות לה מהידיים, והיא לא מצליחה לכוון את החיים שלה, החיים נוהגים אותה במקום שהיא תנהג אותם. הפחד מאובדן שליטה זה הפחד הבסיסי של כמעט כול אדם, באופן כזה או אחר, והוא מבטא את התנודה בין הגוף לנשמה. “הסוס!” היא אמרה, “אני לא משתלטת על הסוס, הוא דוהר מבלי יכולת לעצור אותו”…. בעבר היא רכבה על סוסים ומכירה היטב את החיה המופלאה הזו. “ואז מה?” שאלתי “ואז הוא יקח אותי לאן שהוא רוצה”..היא ענתה בחשש ולחץ גדול. שמנו ייצוג לסוס, ושמתי גם קלף של חיית טוטם של הסוס, ביקשתי מהסוס שיבוא ויתן לנו מהחוכמה שלו, והוא הגיע 🙂 בהדרגה דרך דיאלוג עדין עם רוח הסוס, היא הצליחה לסדר את המבנה של הרגשות הפנימיים שלה, הנשמה שלה הצליחה לזרוח מבעד לפחד, והיא יכלה לנשום. הדיאלוג עם רוח הסוס, עם המושכות, עם הקרן של האוכף, עם הרצון החופשי של הסוס איפשרו לה לשחרר את המושכות ולבטוח בעצמה ובדרך בה היא הולכת. בסירטונים : וידאו מופלא של הלוחש לסוסים, והשיר הנפלא של לאה שבת “רק החיים נוסעים אותי ”