להיות אמא רלוונטית

ייצוגים אמא לא רלוונטית

הנושא אותו היא הביא לקונסטלציה הנשמתית היה שהיא מפחדת שהיא תהיה אמא לא רלוונטית לילדים שלה. שהיא תהיה לא משמעותית. תוך כדי התהליך עלו כול מיני קולות וייצוגים שנתנו להם שם מקום ובד. בסבלנות ובאיטיות שמנו בד ועוד בד, השמענו קול ועוד קול, עד שהכול התבהר, עד שהגיע הריפוי, ללב ולרחם.

ריפוי עם אמא

קשר עם אמא השתפר קונסטלציה נשמתית

היא ביקשה להגיע לתהליך בקונסטלציה נשמתית, שיוקדש לפלונטר שיש במערכת היחסים בינה לבין אמא שלה. הסיפור האישי שלה מורכב כי הוא מתחיל עוד בהריון ואחרי הלידה. פרמנו בעדינות את החוטים שמקשרים וקשורים בניהן ולא מאפשרים לה תנועה חופשית כאישה בוגרת. שמחתי לקבל ממנה אחרי שבוע את ההודעה הזאת מתהליך הריפוי שהיא חווה והוא משמעותי עבורה. ריפוי הוא לא תמיד קסם, לפעמים, אם התמזל מזלנו, ריפוי הוא תהליך שמבקש הקשבה, סבלנות, ואומץ.

אהבה לא ממומשת מדור קודם

אהבה לא ממומשת

כאב של אהבה לא ממומשת הוא כאב גדול ועוצמתי. הלב יכול להיות מכווץ במשך שנים רבות, להיסגר ולהיות כעוס. נולדנו כדי לאהוב ולהיות נאהבים, וכשמשהו באנרגיית האהבה לא זמין או מתרפא, אנחנו בסבל. ולא רק הדור הקודם של ההורים או הסבים והסבתות שלנו שלא מימש את האהבה שרצה והיה ראוי לה, אלא גם הדור שבא אחריהם – בלי לדעת או להבין ממשיך לקיים את התנועה של הדור הקודם, לא מצליח לממש מערכות יחסים ואהבה, יש רצון לריפוי עמוק של השושלת. ריפוי הכאב של הדור הקודם, מאפשר לדור שבא אחריו, ולזה שבא אחריו, לחיות חיים מלאי מימוש אמת וחיבור ללב. הקלף מתוך סדרת הקלפים של “מסע חזון” הנאהבים. Vision Quest cards – The Lovers

ריפוי השושלת הנשית

ריפוי בין דורי שושלת קונסטלציה נשמתית

השושלת הבין דורית הנשית היא רלוונטית ומעניקה לנו את הגב ואת היכולת להמשיך בדרך עם כול האתגרים והטלטלות שבדרך. להכיר את השושלת להכיר את עצמי, ריפוי שעובר מדור לדור, אהבה שעוברת מדור לדור…  

סבתא שושנה וכאב

בדים קונסטלציה נשמתית

אני הרבה פעמים פוחת מפגשים בהדלקת נר, טקס של כוונה קטנה, אור של נר שידריך יאיר ויכוון את הדרך של התהליך שהאדם עובר/ת. את המפגש הזה התחלנו עם הדלקת נר. “למי את רוצה להקדיש את הדלקת הנר?” שאלתי “אפשר לכול אחד?” היא שאלה “כי אני רוצה להקדיש לסבתא שושנה, אתמול היה יום האזכרה שלה ולא הספקתי להדליק לה נר נשמה.” היא אמרה והדליקה את הנר לזיכרה של סבתא שושנה והתחלנו את תהליך הריפוי דרך קונסטלציה משפחתית. לא ידענו שבהמשך סבתא שושנה תופיע בבדים של הקונסטלציה הנשמתית משפחתית אבל החיבור בין הנשמות הביא את הבד של סבתא  אל המרחב כיצוג  וכחלק ממרחב הריפוי.. בתהליך המונחת הביאה כול מיני בדים שייצגו כאב ועלתה השאלה: “האם הכאב הוא רק שלי או שאולי הוא היה גם בדורות הקודמים?” ואכן היה כאב שרץ במשפחה, כאב של נטישה, עקירה, ניתוק ושיכחה, וסבתא שושנה היתה חלק מהסיפור והמרחב. הבאנו לסבתא שושנה בד וייצוג והנחנו אותו ליד הייצוג של הכאב, בכי יצא החוצה דמעות של היזכרות, דמעות שבאות מהנשמה, כי את סבתא שושנה היא לא ממש הכירה אבל עכשיו היא רצתה להכיר אותה, לשמוע את סיפור הכאב שלה, לקבל עצה טובה כלים להתמודדות. “אני מרגישה כול כך קרובה אליה פתאום” היא אמרה “אני כול כך שמחה שהיא איתי במרחב היום”. פרח שושנה שנפתח ומציע לנו עוד ועוד ריפוי, של העצמי ושל הדורות הקודמים, ריפוי של כאב שהופך לשמחה ואהבה. בהודיה על הרגע, על החסד ועל הזכות.

ריפוי השושלת הנשית

ריפוי השושלת הנשית

כול כך חשוב להביא למרחב ולמודעות את השושלת הקודמת שלנו: הגברית והנשית. יש בשושלת הקודמת הרבה משאבים ויכולות שעברו או שלא עברו אלינו. בתהליך שעשינו פתחנו בבדים, הבאנו ביראה והקשבה את הדורות הקודמים הנשיים של השושלת שלה, היא לא ידעה מה היה השם של סבתא רבתא שלה, היא לא ידעה עליה כלום. מעיין סתום שצריך להתגלות. במקביל שמנו בדים שייצגו את הסיפור שעלה בקונסטלציה המשפחתית נשמתית, עשינו טקס, הבאנו אבנים טובות, וגם קלפי מודעות 🙂 . למזלי וגם למזלה היא אוהבת קלפי מודעות, ככה שהיא קל מאוד לפתוח ולקרוא בהם, עוד מידע על מה שחסר לה כאישה כבת כילדה מהדורות הקודמים, הדברים החלו להיפתח ולהיות יותר נינוחים משהו התרכך ואפשר היה לקבל את הברכה. הנשמה התחילה להתרחב ולראות עוד תמונות ומסעות חיים, היא המשיכה והביאה את השפע גם לדורות הבאים לילדים שלה. יש לה מאיפה לתת, יש לה מאיפה לקבל השראה, היא הרגישה מוחזקת מוזנת ומוגנת על ידי הדורות הקודמים של הנשים במשפחתה. אור גדול נכנס וריפא את הלב !.

גוש קטיף

גוש קטיף ייצוג קונסטלציה נשמתית

היא לא האמינה בכלל שכול הרגשות הטעונים שהיא נושאת בקירבה קשורים לפינוי גוש קטיף. זה התרחש כול כך מזמן, והיא כבר עשתה על זה בעבר כול כך הרבה תהליכי ריפוי, אבל זה הופיע גם בקונסטלציה המשפחתית מערכתית שעשינו יחד. הנשמה עוד מהדהדת את הקריעה שהתרחשה ומבקשת עוד חיבור והחלמה. לא תמיד ידוע מה יעלה בתוך מפגש של קונסטלציה נשמתית, איזה סיפור הנשמה תביא ותעלה, וצריך להיות מוכנים לקבל את מה שבא בחיבוק כי זה מגיע מתוכנו, זה שלנו, זה חלק נסתר שהופך לגלוי מתוכנו. בהתחלה הבדים של ייצוג האני ושל ייצוג גוש קטיף היו רחוקים זה מזה, ובסוף התהליך הם פנו זה לזה, כשהייצוג ריפוי נמצא בין השתיים מבקש לחבר בין מה שהיה למה שהווה, מבקש להשכין שלום בתוך הזיכרונות והחלומות, התפילות והלב. בהודיה על הרגע, על החסד ועל הזכות.