שורשים עמוקים
כמו עץ עתיק שיש לו שורשים חזקים באדמה, כך גם לאדם יש שורשים חזקים. מהם השורשים האלה? השורש אפשר לראות את השורשים האלו ברמה אחת, במי שאנחנו המקום ממנו הגענו, של השושלת המשפחתית שלנו, בין אם אנחנו אוהבים אותה, מתחברים אליה ובין אם לא. את השושלת הזו אי אפשר לשנות או להתכחש אליה, אפשר רק להבין איפה אני ברצף שלה, מה נכון לי לקבל ומה נכון לי להשאיר או למחזר. שורש הנשמה אבל יש עוד שורש עצום של אדם, וזה היכולת של האדם להעמיק אל שורש הנשמה שלו, הנכונות להתחבר למי שהוא מעבר – לשם, שם משפחה, וקבוצת שייכות. השורש האמיתי זהו השורש האמיתי שחוצה זמנים ומקומות, זוהי היזכרות במי שאני באמת, זוהי קריאה חדשה שמבקשת ממני להוריד התניות, הרגלים, אמונות, ולצאת למסע גילוי של קול ואמת חדשה. לימוד חדש זוהי למידה חדשה שמצריכה אומץ רב, זוהי קריאה בלתי מתפשרת של החיים, זו תחושה עמוקה של צורך להתחבר למשהו עמוק יותר וראשוני, זוהי קריאה להתחיל מבראשית, להכיר את הבריאה. שורש של אהבה שורש הנשמה מלא באהבה, אין שם טיפה של כאב, לעומת השורש המשפחתי שמביא איתו מטען לא רק של חוויות טובות, אלא גם כאב, בושה, כישלונות, תיסכול ואשמה. בשורש הנשמה יש רק אור, וכשאנחנו מתחברים לשורש הנשמה, זה מביא איתו הרבה שמחה וחיבור. שורשים טובים טוב להתחבר לשני השורשים, לאלו שהגענו אליהם מרחם אימנו, ממפגש הביצית והזרע, ולשורש הרוחני האלוהי, מקריאת הנשמה. חשוב שנדע לעומק מהו השורש ממנו הגעתי, ברמה הארצית והרוחנית. יהיה מאתגר ובודד לאדם לנוע בחיים, שורש טוב מעניק לנו הזנה ותנועה טובה עם תחושת ביטחון ושגשוג. השורש הרוחני טוב שנגיע אל השורש הרוחני בחיינו כמה שיותר מוקדם, כדי להמעיט סבל בחיינו, והקונסטלציה הנשמתית יכולה לעזור בכך דרך תהליך של חיבור ללב של האדם, לרצונות, לחלומות ולאהבה. מוזמנים ליצור איתי קשר ולקבוע מפגש בקונסטלציה נשמתית לגלות את השורשים הארציים והרוחניים שלכם. לקבוצה השקטה לקבלת עידכונים וחיבור ללב ולאהבה
מחייל ללוחם חלק ראשון
להחזיר את הנשמה הביתה לוחם וחולם קונסטלציה נשמתית – יומן מלחמה “חרבות ברזל” – חלק ראשון: הוא פנה אלי בהודעה לוואטסאפ, שלושה סבבים של לחימה בדרום, חייל קרבי, יחידה מובחרת. הוא מבקש להגיע למפגש קונסטלציה נשמתית, לסדר את הראש, הכול בבלאגן. כשחוזרים מאזור מלחמה מביאים איתם הגברים הרבה רעש, קולות של נפץ, הרבה אנרגיה של אלימות ואש, אנרגיה שצריכה להיות מוזנת/מותמרת למים. הלב צריך לקבל הרבה הזנה, רוח חדשה צלולה ומעט קרירה צריכה לנשב בקרבו. “מה אתה מבקש?” שאלתי אותו “והאם אתה ניתמך עם עוד טיפולים/מטפלים בזמן הזה?” הוא ענה לי שכן, הוא נתמך בעוד טיפולים, אבל חסר לו שם משהו, בטיפולים האלה, חסרה לו את ביטוי הנשמה, והוא קרא על הטיפול שאני מציעה והוא מרגיש שנכון לו להגיע. מיד הבנתי שהוא לא בדיוק חייל אלא לוחם, ועוד לפני שהוא הגיע ידעתי שזה הקלף שהוא יקבל במהלך המפגש, ושלפני שנתחיל את המפגש המרחב כול גופי האור שלו יטוהרו במקל Palo Santo פאלו סנטו – בעבר כול לוחם שחזר מאזור לחימה היה מטוהר אנרגטית, טיהור של כול גופי האור, ולא רק את העור (מקלחת וסבון ריחני). לנקות מתוך החייל/לוחם פחד, מוות, הרס וחורבן, להחזיר את הנשמה הביתה אל החיים לכאן ועכשיו. לקריאה של החלק השני של המפגש מחייל ללוחם קונסטלציה נשמתית
מה עושים כשחולמים על תאנים?
היא סיפרה לי במפגש המשותף שלנו שהיא חלמה חלום על…תאנה, ואין לה מושג מה המשמעות של החלום הזה. האם זה טוב או אולי…רע? סבתא שלי עליה השלום, היתה פותרת חלומות. כול חג היו עולים אליה לרגל בני משפחה ומספרים לה את החלומות שלהם שחלמו בלילות, היא היתה מקשיבה ופותרת להם את החלום, ובעיקר מברכת אותם. אמרתי למטופלת שלי שאני לא ממש יודעת מה משמעות של התאנה בחלום שלה, יכול להיות כול כך הרבה משמעויות, אבל מה שאני ממליצה לה זה להתחיל ולהגשים את המוטיב של התאנה, שהיא אחת מ 7 המינים, בחייה האישיים. למשל שתיגש לעץ תאנה, שתשב לידה, שתדבר איתה, תבקש ממנה מה שהיא רוצה וחפצה. או שתקנה תאנים בשוק ותאכל מהם ושתתחבר לאנרגיה של התאנה. למחרת בבוקר קיבלתי ממנה את התמונה הזו 🙂 מה יתפתח בהמשך ? לאן התאנה תיקח את החלום שלה במציאות? כיצד התאנה בכלל קשורה למציאות שלה? לא הכול יכול להיפתר בבת אחד, סבלנות, אפשר להתענג על הרגע, על הלא נודע, תאנה תאנה 🙂 קורס בהתפתחות רוחנית- מיסטיקה חלומות ותיקשור
אל תגיד לי חרדה
כי חרדה זה מונח לתחושות שהושתקו הרבה מאוד זמן, של רצונות, תשוקות, מאוויים שלא היה להם מרחב להתבטא, עד כדי כך שהם בכלל לא מורגשים או נראים. אל תגידי לי שאת בחרדה, תגידי לי שאת לא מחוברת לנשמה שלך, שהחרדה זה הרטט הלא נשמע המושתק של הנשמה שלך, של הפחד לבטא את האמת שלך, את התשוקה שלך, ושאת בכוח מדכאה אותה וחווה חרדה. בואי תגידי לי את האמת, אל תתחבאי מאחורי מונח: חרדה, בואי תגידי לי: אני מדוכאת אין לי אור בחיי, כי האור שלי, הנשמה שלי, בחושך. עכשיו אפשר לדבר על ריפוי, עכשיו אפשר ליצור חיבור ואהבה.
אין שעון
מישהו הרגיל אותנו שאנחנו זקוקים לשעון, שנראה שעות דקות ושניות, מישהו הרגיל אותנו שאנחנו זקוקים ללוח שנה, שנדע איזה יום היום ומה התאריך. אבל הטבע והלב לא זקוקים לשעון ולא ללוח שנה, הם פשוט יודעים. חלל הלב, יודע את הזמן הנכון בכול יום ויום. אם נוכל לסמוך על הלב שיהיה השעון שלנו, הלב ידריך אותנו בתהליכי החיים, זוהי למידה והחיים זה דף התירגול שלנו. מהי הקשבה ללב? החיים זה לא זמן של שעון ולוח שנה, החיים זה קשב, יכולת התבוננות, פנימה והחוצה, פנימה והחוצה, בצורה מעגלית אינסופית. החיים זה יכולת התמזגות עם הטבע, עונות השנה, הרגשות… החיים זה היכולת להיות עם עצמנו בקשב אמיתי בלי שעון או לוח שנה, רק עם הלב הנבון והיודע את הזמן העת והמקום הנכונים לכול חפץ ורצון לכול תנועת לידה ומוות. קורס בהתפתחות רוחנית : כשאלוהים קורא בשמך – מסטיקה חלומות ותיקשור גלגל החיים מוות ולידה מחדש זמן של לב ומז”ל
תנוחת המת עץ הבמבוק
לפני כשנה ושמונה חודשים קניתי 3 מקלות של עצי במבוק, כמו כולם. המוכרת בחנות אמרה לי שהם גדלים ומתפתחים לאט ושאהיה סבלנית, ואכן כך היה. מקל במבוק אחד, הנמוך ביותר, התחיל להנביט ראשון עלים, לשלוח אותם לעבר המרחב, אחר”כ התחיל להנביט עלים הבמבוק השני, ואילו הבמבוק השלישי סרב בכול תוקף להנביט עלים!. כך במשך שנה ושמונה חודשים היו לי למעשה רק 2 עצי במבוק חיים, השלישי סתם ניצב לו במים, אפילו שורשים הוא לא גידל, היו רגעים שחשבתי לזרוק אותו, הרי הוא מת, אבל בפנג שוואי אומרים לשים מספר אי זוגי של עצי במבוק למזל וברכה, אז השארתי אותו. יום אחד , זה ממש קרה עבורי ב”יום אחד”, היה נדמה לי שאני רואה שעץ הבמבוק המת מתחיל להאריך עלים, שפשפתי את עיניי, בדקתי שוב, ושוב בדקתי (גם מדדתי עם סרגל) הייתכן? האם יש תחיית המתים? מסתבר שכן, עץ הבמבוק השלישי לא רק שהחל לגדל עלים לתפארת אלא גם התחיל לעלות לטפס ולצמוח בעוצמתו משאר הבמבוקים שהתחילו את הנביטה לפניו 🙂 !. הבמבוק המת הזכיר לי את “תנוחת המת” בתרגול ביוגה, שפשוט נשכבים על הגב בסוף שעת אימון ולא זזים, נותנים לדברים לזרום כשהגוף לא נע, למתבונן מבחוץ האדם השוכב בריצפה על הגב נדמה כאיש מת. ואיך המוות קשור לחיים? לפני הפריצה הגדולה יש המתנה לשעת העשיה, יש אגירת כוחות, זה ממש כמו עובר בבטן אימו שלא עושה כלום חוץ מלנוח ולגדול בצורה פאסיבית עד לרגע הלידה. הדממה, ההמתנה, השקט, הסבלנות, האיטיות, משולים בחיינו ובתקופתנו היום למוות, אולם בחוכמת הטבע הנסתרת הכול קורה בזמן “המות”. והבנתי דבר נוסף דרך ההתבוננות בתהליך של עץ הבמבוק, בין דברים חיים (וגם בין דברים חיים לדוממים) יש תקשורת שאינה שקופה לעין אדם או לאוזן אדם ליתר דיוק, הבמבוקים ביניהם “החליטו” מי יתחיל לפרוח ראשון, מי יהיה שני ומי יסיים ויהיה השלישי, אף אחד לא פלש למרחב של רעהו, כל אחד פרץ בזמנו האישי החופשי הנכון וההרמוני עם הזמן של אחרים, ואילו האדם היום אינו מבין את שפת הצמחים אינו לומד את דרכם ומחכים, ולכן הוא חי בחוסר סיפוק, בתקיעות, והעדר שמחה. שיעורים חשובים של עץ הבמבוק!! קורס בהתפתחות רוחנית גלגל החיים מוות ולידה מחדש
למי שייך האושר שלך
למי שייך האושר שלך? האם אי פעם עצרת ובחנת את השאלה הזו לעומק? כך החברה עיצבה אותנו, שהאושר שלנו יהיה נתון בידיה, שנעבוד לפי הכללים שלה, בדרך זו יהיה לחברה קל להשליט עלינו סדר, לישר אותנו בקו אחיד, כך החברה בוחרת שלא להסתבך בשאלות שמבקשות בדיקה יותר מעמיקה ולמצוא להן פתרון, כי לעיתים קרובות אדם מבקש אושר בדרכים קצת שונות מהמקובל בחברה, וכשהוא לא מקבל מענה אורו הולך ומתמעט עד שהוא כבה ומת אט אט, והתשובה לכך תהיה: “ככה החיים”.. התחברי לרגע לנשמה שלך, ותגידי לי בכנות ללא פחד מפני דחיה, מה מאיר את הנשמה שלך? אז למי שייך האושר שלך? אולי את סוף סוף מוכנה להחזיר את האושר בחזרה אליך, ה חזירי אליך את רסיסי האושר שלך מאלו שמסרת להם אותם בטעות: מהחברה, מהמשפחה, מהבוס בעבודה והעבירי לידייך, עשי זאת לא מתוך זלזול בחברה או בסביבה ולא מתוך יהירות או חוסר הקשבה, ההפך – את פועלת מתוך כך שההקשבה עכשיו היא יותר פעילה ועליונה, היא מחוברת לקול הנשמה שלך שיודעת את מה שנכון לה. זוהי הקשבה לעצמך, לצרכים שלך, למה גורם לך לחייך, להרגיש שמחה, אוהבת, חיה, נושמת, את לוקחת את מלוא האחריות של האושר אליך, ומפסיקה להטיל אחריות (וגם אשמה) על האחרים. זה לצאת מחדר חושך אל האור, לצאת מאפלה אל זוהר החיים. אף אחד לא יכול להגיד לך איך לחיות כדי להיות מאושרת, רק את לעצמך – עשי זאת על ידי גילוי האמת של ייחודיות נשמתך ואז פעלי לפי האמת והגילוי שנחשף לליבך ללא היסוס או מעצור. המאמר הוא חלק מקורס בהתפתחות רוחנית יחד איתי : לבבי קשור באהבה – על אהבה ומערכות יחסים חדרי גילוי האמת של הנשמה – בין החושך לאור
קונסטלציה של הנשמה
“האדם נברא בספר סיפור ומספר” ספר יצירה קונסטלציה נשמתית (של הנשמה) היא הגדרה שאני הגיתי שמתארת את מרחב הריפוי בהם הדברים מתרחשים. שיטה זו מבוססת על שיטת הקונסטלציה משפחתית מערכתית אבל יש בה את התובנות והריפוי הרוחני שאני מציעה. קונסטלציה נשממתית מאפשרת לראות אירועים בחיינו מהעבר או בהווה מנקודת ראיה רחבה יותר (של הנשמה), ובכך לשנות את החוויה שלנו אל מול האירוע שחווינו, את הרגש שיש לנו, ולפתוח פתח למשהו חדש להתרחש בחיים, עומס ריגשי רב משתחרר, ויש מקום פנוי לחוויות חדשות ובריאות. אני רואה בנשמה מפתח חשוב בריפוי, הבנה, ומימוש של העצמי. ולמה? כי ביום יום האדם מחובר להכרה ואין לאדם את היכולת להתחבר למהות, לנשמה. ההכרה השכל הרציונל הצורך בשליטה מבטל את היכולת להתחבר לאמת הפשוטה של הנשמה, לרצונותיה ושאיפותיה. הנשמה לא מקבלת תשומת לב ומקום, ובכך ההכרה הרציונלית מייצרת כאב ותיסכולים אותם אפשר וצריך לשחרר. חיבור לנשמה לאור לאהבה – מאפשר הזדמנות לריפוי. כשאנחנו מחוברים במודעות לנשמה שלנו אנחנו חווים אהבה, אנחנו במרחב ריפוי אמיתי, אנחנו בקבלה אמיתית של עצמנו וסיפור חיינו על כול הכאבים ההצלחות ואי הצלחות. אנחנו לא בוויכוח אלא בקבלה, אנחנו רואים את היופי השמחה והנוכחות של עצמנו – עם כול המורכבות. אנחנו יכולים לעבור בקלות מכאב להקלה שיחרור וביטוי עצמי. יש חלק בקונסטלציה הנשמתית שאי אפשר להסביר אלא רק לחוות, רק במפגש של ריפוי אפשר להבין את המילים שנכתבו פה, זוהי חוויה של גוף ונשמה יחד, באהבה. (לקריאה מורחבת קונסטלציה נשמתית ציור הנשמה )
הציור של הנשמה החדשה
המילים הבאות הן הבנות שיש לי על הדינמיקה של הקונסטלציה הנשמתית (המשפחתית מערכתית) והמפגש עם הנשמה – אני רואה בקונסטלציה הנשמתית (המשפחתית מערכתית) את ציור הנשמה, כול מבנה שהאדם יצר במפגש כזה הוא ייחודי לו , כמו הנשמה, אין עוד מבנה כזה, כמו שכול אדם הוא מיוחד וייחודי , כמו שכול סיפור הוא יחיד ומיוחד. כול המבנים יפים כולם מרשימים ובעיקר, מבנים מקודשים! . אני רואה בכול מבנה של יצירת קונסטלציה נשמתית (משפחתית מערכתית), מבנה מקודש של תבנית הנשמה, סיפור הנשמה, ובכול מפגש שכזה אני מתכוננת אליו ביראת כבוד, אני יודעת שמגיעה אלי נשמה , כלומר אדם, שמבקש מענה לשאלה, זהו טקס עם המון משמעות עבורי, וכולי אמונה שגם עבור האדם שמגיע/ה. לפני כול מפגש אני מתפללת, כי עבורי המפגש הוא תפילה, שהאדם ימצא במפגש הזה את אשר הוא מחפש או איבד בחייו, שהנשמה שלו תמצא את התשובה לשאלה שהיא שאלה. למצוא את אשר חיפשנו היא מתנה גדולה מאוד שאדם מעניק לעצמו – זוהי אהבה שאינה ניתנת למדידה או הבעה במילים. בכול המפגש אני יחד עם המונחה יוצאים למסע אל הלא נודע, אני לא באמת יודעת מה האדם יביא איתו ומה יעלה תוך כדי המפגש, אני מאפשרת לעצמי להיות מופתעת , זהו הסוד, לא לדעת, יש כאלו שהלא נודע מפחיד אותם, אבל אותי בתהליך הזה הוא מעצים, כי אני יודעת שהלא נודע מביא אהבה. אני מאפשרת לעצמי לתת לגוף ולרגע שהמפגש מתקיים בו לקחת אותי ואת האדם שהגיע למפגש, להגיע למקום שהוא מבקש ורוצה להיות דרך הנשמה שלו (שהיא לא נודעת) ולא דרך השכל (אני יודע) . כי בסופו של דבר, בסוף הדרך, אנחנו מגלים שאנחנו לא יודעים כלום, לא על החיים, לא על אחרים, ולא על עצמנו. אנחנו מאגר של סיפורים עצום שסיפרו לנו אחרים או שאנחנו סיפרנו לעצמנו ושמשפיעים עלינו, מגלגול החיים הזה ומגלגולי חיים אחרים. אנחנו מגלים שחוץ מהאהבה שלנו לעצמנו אין שום דבר מסביבנו שאנו יכולים באמת לרפא. ככול שאני מאפשרת לעצמי ולאדם להשתחרר מהשכל, מהשליטה, מהיודעת, ולהגיע למרחב הלא נודע נינוחה, סקרנית, קשובה, חומלת, משוחררת ככה יותר איכויות של ריפוי יכולות להתבטא ולהתרחש, איך? אני באמת לא יודעת, ויותר מזה – זה ממש לא מעניין אותי :), במופלא ממני אני לא חוקרת רק מאפשרת לו לנוע במרחב ולחולל את השינוי התנועה ואת הריפוי באשר הוא. ככול שאדם יודע פחות על התהליך, ככה יותר יצירתיות וספונטניות יכולים להגיע אל המרחב. האדם יודע את השאלה והתשובה, האדם יודע את נתיב הריפוי שלו, ואני כאן איתו במרחב המקודש לאפשר לו להבין את עצמו ואת חייו טוב יותר, ולהציע עוד אפשרות של ריפוי בגוף ובנפש. אני יודעת את תפקידי ואת הגבולות שלי בכלל ובתהליך הזה בפרט ואני משתדלת לעשות כמיטב יכולתי והבנתי לעזור לאדם באשר הוא/היא. משהו שאי אפשר להעביר במילים מתרחש במפגש הזה, משהו שהוא מעבר להסבר רציונלי שכלי, זה משתנה גם מאדם לאדם, ובאמת לא צריך להסביר כול דבר אלא צריך רק להיות ולהרגיש. ככה פשוט, כמו שנושמים כמו שאוהבים, כמו שמניחים בד במרחב הריפוי . פשוט, והפשטות היא ההוויה האמיתית של החיים.
משמעות החיים דרך הנשמה
מה משמעות החיים על האדמה? למה אנחנו פה בכלל? מה המטרה? שאלה גדולה מאוד, ואפשר למצוא בה תשובה פשוטה. אנחנו נשמה, ניצוץ של אור אלוהי בתוך גוף, אנחנו לא רק גוף – ואת זה לרוב אנחנו שוכחים, המטרה החשובה בחיים שלנו זה להכיר בכך שאנחנו ניצוץ נשמה, שיש בנו אור. במסע החיים שלנו יש לא מעט רגעי חושך, ועלינו להדליק את האור הפנימי, להתחבר לנשמה, רגעי החושך נועדו להביא אותנו אל ההיזכרות – מתוך החושך להדליק את האור הפנימי. אי אפשר לברוח החוויה הזו , של החשכה, כי אנחנו לא רק גוף, והנשמה שהיא האור, רוצה להביא את עצמה לידיי ביטוי. למעשה באנו לכאן לדעת שאנחנו קודם כול נשמה, זו ההתחלה, בראשית, ולדעת מה המשמעות של להיות נשמה- באנו לגלות את האמת הזו על עצמנו לעבור דרך שער הריפוי, שער האהבה.