אי נוחות בבטן
אני לא מרגישה בנוח עם מערכת העיכול שלי” היא אמרה. בחנו ביחד בתהליך משותף למה ואיפה… “מה היחס שלך לגבי אוכל” שאלתי “אני אוהבת אוכל” היא אמרה, הדבר שעלה לי לראש זה להבין מה קורה בזמן הארוחות? “הכול בסדר” היא ענתה, “ובילדות עם ההורים מסביב לשולחן?” העמקתי בתישאול… “הו, שם היו שתיקות בזמן הארוחות, שתיקות מעיקות” היא אמרה. הבאנו לבד הזה יצוג , שם היא גם חשה מנותקת ממה שקורה בשולחן ומהגוף שלה. המשכנו את התהליך והגיעו הרבה תובנות והצעות לפעולה עם עצמה ובני משפחתה. מערכת העיכול ממוקמת באמצע של הגוף, והיא צריכה לעכל חוויות, מידע, תחושות, את התחושה של הניתוק והשתיקה היא הטמיעה בתוך מערכת העיכול, ומערכת העיכול הראתה לה את החווייה שלה וביקשה ממנה ריפוי ופתרון. הרגש של השתיקות בגוף שלה המשיך להתארח במערכת העיכול שלה למרות שהיום היא אישה בוגרת עם משפחה משלה. הראתי לה את כול הקשרים, בגוף בנפש בנשמה, היא נפעמה והתרגשה והבינה את התמונה כולה, שער חשוב של ריפוי חדש נפתח. תודה על הזכות החסד והאהבה!
אל תגיד לי חרדה
כי חרדה זה מונח לתחושות שהושתקו הרבה מאוד זמן, של רצונות, תשוקות, מאוויים שלא היה להם מרחב להתבטא, עד כדי כך שהם בכלל לא מורגשים או נראים. אל תגידי לי שאת בחרדה, תגידי לי שאת לא מחוברת לנשמה שלך, שהחרדה זה הרטט הלא נשמע המושתק של הנשמה שלך, של הפחד לבטא את האמת שלך, את התשוקה שלך, ושאת בכוח מדכאה אותה וחווה חרדה. בואי תגידי לי את האמת, אל תתחבאי מאחורי מונח: חרדה, בואי תגידי לי: אני מדוכאת אין לי אור בחיי, כי האור שלי, הנשמה שלי, בחושך. עכשיו אפשר לדבר על ריפוי, עכשיו אפשר ליצור חיבור ואהבה.
תנוחת המת עץ הבמבוק
לפני כשנה ושמונה חודשים קניתי 3 מקלות של עצי במבוק, כמו כולם. המוכרת בחנות אמרה לי שהם גדלים ומתפתחים לאט ושאהיה סבלנית, ואכן כך היה. מקל במבוק אחד, הנמוך ביותר, התחיל להנביט ראשון עלים, לשלוח אותם לעבר המרחב, אחר”כ התחיל להנביט עלים הבמבוק השני, ואילו הבמבוק השלישי סרב בכול תוקף להנביט עלים!. כך במשך שנה ושמונה חודשים היו לי למעשה רק 2 עצי במבוק חיים, השלישי סתם ניצב לו במים, אפילו שורשים הוא לא גידל, היו רגעים שחשבתי לזרוק אותו, הרי הוא מת, אבל בפנג שוואי אומרים לשים מספר אי זוגי של עצי במבוק למזל וברכה, אז השארתי אותו. יום אחד , זה ממש קרה עבורי ב”יום אחד”, היה נדמה לי שאני רואה שעץ הבמבוק המת מתחיל להאריך עלים, שפשפתי את עיניי, בדקתי שוב, ושוב בדקתי (גם מדדתי עם סרגל) הייתכן? האם יש תחיית המתים? מסתבר שכן, עץ הבמבוק השלישי לא רק שהחל לגדל עלים לתפארת אלא גם התחיל לעלות לטפס ולצמוח בעוצמתו משאר הבמבוקים שהתחילו את הנביטה לפניו 🙂 !. הבמבוק המת הזכיר לי את “תנוחת המת” בתרגול ביוגה, שפשוט נשכבים על הגב בסוף שעת אימון ולא זזים, נותנים לדברים לזרום כשהגוף לא נע, למתבונן מבחוץ האדם השוכב בריצפה על הגב נדמה כאיש מת. ואיך המוות קשור לחיים? לפני הפריצה הגדולה יש המתנה לשעת העשיה, יש אגירת כוחות, זה ממש כמו עובר בבטן אימו שלא עושה כלום חוץ מלנוח ולגדול בצורה פאסיבית עד לרגע הלידה. הדממה, ההמתנה, השקט, הסבלנות, האיטיות, משולים בחיינו ובתקופתנו היום למוות, אולם בחוכמת הטבע הנסתרת הכול קורה בזמן “המות”. והבנתי דבר נוסף דרך ההתבוננות בתהליך של עץ הבמבוק, בין דברים חיים (וגם בין דברים חיים לדוממים) יש תקשורת שאינה שקופה לעין אדם או לאוזן אדם ליתר דיוק, הבמבוקים ביניהם “החליטו” מי יתחיל לפרוח ראשון, מי יהיה שני ומי יסיים ויהיה השלישי, אף אחד לא פלש למרחב של רעהו, כל אחד פרץ בזמנו האישי החופשי הנכון וההרמוני עם הזמן של אחרים, ואילו האדם היום אינו מבין את שפת הצמחים אינו לומד את דרכם ומחכים, ולכן הוא חי בחוסר סיפוק, בתקיעות, והעדר שמחה. שיעורים חשובים של עץ הבמבוק!! קורס בהתפתחות רוחנית גלגל החיים מוות ולידה מחדש
מערכת העיכול מזווית ריגשית
הסיבה שהיא הגיעה למפגש בקונסטלציה נשמתית לא היתה קשורה בכלל למערכת העיכול . זאת לא היתה התלונה העיקרית שלה או הבקשה שלה, בקושי הזכרנו את מערכת העיכול במפגש, אז למה כ”כ שמחתי לשמוע שיש שיפור דווקא במערכת העיכול? זאת הסיבה – את המפגש היא הקדישה לבקשה שלה להתחבר לעצמה, לממש את עצמה, את השמחה בחייה, לנוע יותר בחופשיות בעולם. מערכת העיכול קשורה ליכולת שלנו להנות מאוכל, מטעם החיים, מערכת העיכול כולה היא תנועה אחת גדולה של אוכל, סיפוק, אוכל הוא הנאה, חגיגה של צבע, טעמים ריחות… 🙂 כשהיא כתבה לי שהיא התחילה להעז לאכול דברים שהיא נמנעה מהם עד עכשיו, ושמערכת העיכול הגיבה לזה בצורה טובה, ממש שמחתי 🙂 ראיתי בזה צעד בונה אמון בין הנשמה לגוף, ראיתי בזה התקדמות משמעותית בתהליך הריפוי שלה, בנועזות בשיחרור ביכולת לקחת צעד ולטעום משהו חדש ולא לפחד מהתנודה שזה יעורר בבטן, לאפשר לתחושות הבטן להוביל, ופחות לשכל. ובכך להביא לתנועה חדשה מלאה סיפוק הנאה ועונג של כול החושים הפיזיים והרוחניים ביחד 🙂 כול הכבוד , המשיכי בתהליך הריפוי באומץ רב!. כול אדם מרפא את עצמו ומוצא את התרופה לה הוא זקוק בעצמו, באהבה!
על סקס מיניות ואינטימיות מינית
על סקס ואינטימיות אהבה וזוגיות קונסטלציה נשמתית סקס זה לא בהכרח אינטמיות מינית, ועל זה עסק המפגש שלנו בקונסטלציה נשמתית. מה זה סקס עבורך? מה זה אינטימיות מינית עבורך? רגע להבין בתוך הלב והגוף את מה שיש לנו כאפשרויות בתוך המרחב הזוגי. מה מאפשרת לי אינטימיות מינית לגלות בתוך עצמי כאישה וכגבר, להבין שאני יותר מרק פעולה פיזית של סקס, למילה ולרעיון של סקס יש הרבה רבדים, ואפשרויות, יכולות, וביטויים שהם יפים ופלאים ומרוממים את הרוח והגוף בכול ימות השנה.
זוגיות ומיניות
איזה נושא אש היה במפגש של קונסטלציה נשמתית 🙂 עלו נושאים של מיניות, סקס, אינטימיות, זוגיות ותשוקה! וואו וואו וואו כמה ניצוצות עפו באוויר 🙂 ביקשתי ממנה להביא חפץ שמייצג אותה, והיא הביאה מצית, למרות שהיא לא מעשנת, “למה הבאת מצית?” שאלתי “כי אש זה דבר חשוב לי בחיים” היא ענתה, “ומה קורה עם אש האהבה” שאלתי “משהו שם לא מחזיק מעמד…”היא ענתה. בדקנו מה קורה בזוגיות עם האש והבנו שהיא משתמשת בתנועת האש כדי להדליק קשרים מהר, אבל גם שורפת אותם מהר, לא מצליחה לתת להם המשכיות. זו היתה פריצת דרך מבחינתה לראות את התובנה הזו דרך הבדים שהיו מונחים על הריצפה. במפגש אחרי המשכנו להעמיק בתהליך, בדרך לריפוי ושינוי ההרגלים של הצתת האש. הבאנו את האש לעוצמה הנכונה שלה בחייה 🙂
הפלות והריון
היו לה ש 6 הפלות הן לא רלוונטיות, כי מה הקשר בניהן לבין הריון? הם לא נחשבים ולא נספרים… אבל הרחם והקונסטלציה הנשמתית אמרה אחרת, אז ספרנו אותם ושמנו כול הריון והריון בסדר הנכון, הבאנו לידי ביטוי כול אחד ואחת, כדי להביא לריפוי המתאים בין הרוח לגוף. הרחם זוכרת הכול!
הכנה לפני לידה
הכנה לקראת לידה – היא רוצה טיבעי, הרופאים ממליצים זירוז וקיסרי, היא מתלבטת בין הקריירה או להישאר לגדל את הילדים בבית. קונפליקטים קונפליקטים ועוד קונפליקטים, ומה הרחם אומרת? מה היא מבקשת? הנחנו בדים, שמנו את כול השאלות והפחדים, איפשרנו לשקט ולביטחון להגיע למרחב, אחרי יומיים נולד תינוק מתוק בלידה טיבעית כמו שהיא ביקשה ויצרה עבור עצמה. קונסטלציה נשמתית – להקשיב בשקט בשקט למה שעולה ומגיע מהמעמקים. לצפיה בוידאו באינסטגרם שמתאר את התהליך הכנה לקראת לידה קונסטלציה נשמתית
לקבל את הגוף
כמה מאבקים יש לנו עם הגוף שלנו. הפער בין הנשמה לגוף הוא עצום וגורם לנו לכול התנודות וחוויות הזרות. הגוף הוא זר לנשמה, ונדמה שלוקח גילגול חיים שלם רק כדי לעשות שלום עם הגוף. “על מה תרצי שנעשה את הקונסטלציה הנשמתית ?” שאלתי. אני תמיד אוהבת לדעת על מה יהיה המפגש, זה עוזר לי היכנס לתדר של המונחה/ת. “אני רוצה להרגיש טוב עם הגוף שלי, לקבל אותו” היא אמרה בפשטות. היא הגיעה למפגש, הגוף שלה נראה מעולה, אבל לא חשוב איך הגוף ניראה, חשוב איך האדם, הנשמה מרגישה בתוכו. התחלנו להניח ייצוגים, לייצוג “לקבל את הגוף” היא בחרה בצבע צהוב, לייצוג “לא מקבלת את הגוף” היא בחרה את הצבע השחור. לא כ”כ הפתיע אותי שלייצוג של לא מקבלת את הגוף היא בחרה בצבע השחור, כי ככה זה, זו חוויית הנשמה בגוף, הגוף הוא חור שחור, ועם הגוף צריך לעשות שלום, וזו מטרת המפגש, להביא עוד ריפוי לחוויית הגוף. הנחנו עוד ועוד בדים, ניסינו לעשות סדר במרחב, הובלנו לסיפורי חיים צדדיים שהיו קשורים לגוף, ובסוף חזרנו להתחלה. בהתחלה שני הבדים הצהוב והשחור היו רחוקים זה מזה, ביקשתי ממנה רשות לעשות שינוי קטן: קירבתי את שני הבדים והפנתי אותם זה מול זה: “איך התחושה כשהם מביטים זה בזה?” שאלתי. “בסדר” היא ענתה בסתמיות “תני להם לדבר בניהם תני להם להתקרב ולהתחבר, הנאהבים, הנשמה והגוף שרוצים ללמוד להיות ביחד – זו למידה של מסע חיים שלם”. שלום גדול קרה פה היום בתוך מרחב הריפוי. הרגשתי את זה בגוף בנשמה ובלב!.
דימוי גוף ואכילה ריגשית
קונסטלציה נשמתית מאפשרת לראות ולגלות קשרים בין גוף נפש ורוח, בנושא הפעם הבאתי מפגש (פרי דמיוני) עם אישה שמבקשת לעשות שלום עם הגוף שלה ועם נושא אכילה אוכל משקל גוף, פיתויים ריסון עצמי ופריסת כנפיים. בתוך האדם יש את כול השאלות והתשובות והקונסטלציה הנשמתית עוזרת לחבר בין השניים ולעשות סדר כמו גם ריפוי.