30.06.25 ד’ בתמוז תשפ”ה

בחודש האחרון יצא לי להקשיב לכמה מורים רוחניים אנרגטיים מחו”ל ומהארץ,
כי אני מאמינה שהקשבה למורים אחרים עוזרת לי לשמור על צניעות ולבדוק שהרטט שאני חווה הוא נכון,
וכולם דיברו על הזמן הזה כזמן של עשיה, יוזמה, אינטראקציה, פעולה יזומה –
ואני מבקשת להגיד שזו לא החוויה שלי בכלל…
אני חווה שברמה האנרגטית צריך כרגע (בעצם מחודש יוני וגם קצת לפני..) להיות בהרפיה, במנוחה, באי עשיה ,
ובעיקר בעיקר –
בהקשבה !
ועוד רגע אדייק את רעיון ההקשבה…

להיות בהקשבה ולא בשמיעה.
צמד המילים נעשה ונשמע צריך להתחלף בנעשה ונקשיב ואז רק ב:
נקשיב,
בלי הנעשה.

כול עשיה לא מדוייקת כרגע מגבירה אנרגיה שיכולה להגביר מאבק ולחימה,
כול הקשבה מאפשרת חלימה.

כדי להיות בהקשבה לא צריך לעשות כלום.
צריך רק להיות בהרפיה, בהדממה פנימית מסויימת (לא הדממה של מוות אלא של רגיעה),
למצוא את הצליל הנכון להקשבה, ולא לאחר כמו שמעודדים אותנו , למשל ביצירה של מעגלי שיחו הקשבה (שזו פעולה),
אלא הפוך להיות בהקשבה לעצמי, לקולי, לאלוהי שבתוכי.

לפני כחודש וחצי אותו שבוע פנו אלי 3 אנשים ממקומות שונים בגילאים שונים
עם אותה תלונה:
כאבי אוזניים, מיחושים באוזניים, אולי דלקת באוזן ועם בקשה: מה אפשר לעשות?
כשהתבוננתי בצירוף האירועים האלה ובחנתי אותם לעומק הבנתי שיש פה קול (אלוהי)
שמבקש שנקשיב לו, והאדם לא ממש מתמסר ומקבל את הקול,
הקול מחריש אוזניים ומייצר ראקציה של דלקת.
הבנתי את המסר האנרגטי הקוסמי ,
את המצב הכללי ואת הריפוי המתבקש.

יש כ”כ הרבה רעש ברקע, אבל מה אנחנו שומעים בכלל? מישהו עצר לבדוק?
מלא מילים ואותיות שפזורות באוויר, שאין מרווח נשימה אפילו לא בין האותיות להקשיב לאחר,
אין מקום לזה, רק לזרוק האשמות הדדיות,
זה בזבוז של אנרגיה במובן מסויים – כי זה לא הזמן.
אי אפשר כרגע להקשיב לאחר כשאני עוד לא הקשבתי לעצמי,
הסדר הנכון לרגע זה משתבש.

לכן התנועה ,לעניות דעתי לפי מה שאני מרגישה אנרגטית,
למרות הרצון “לסדר את המציאות”,
זה לנוע ההפך,
לשתוק, להפחית במילים ובעשיה,
ולהיכנס להתבוננות פנימה ,אפילו לא לדיבור פנימי אלא רק להתבוננות והקשבה,
להסכים לשאול את עצמנו שאלה מבלי לבקש תשובה,
פשוט,
להקשיב לעצמנו.

על הרטט שעבר פה בזמן המלחמה אני לא יכולה לדבר ולהרחיב
כי אני מרגישה שאנשים עוד לא בשלים לכך,זה מורכב,
לכן רק אגיד בקצרה שהיה פה מסע של חוויות חוץ גופיות, על זמנית,
כניסה מואצת בכורח המציאות של אור נשגב פנימה לתאי הגוף,
מסעות בתוך זמני חלום שונים,
ולכן עכשיו חשוב מאוד לנוח להרפות ולהקשיב למסרים שקיבלנו מהימים האלה,
ולבחון אותם בתוך חיינו.

פנימה פנימה, עוד ריפוי הרפיה והקשבה, לא שמיעה,
פנימה.