האם אני מכירה את סיפורה
של זו שבאה לפני בשושלת המשפחתית,
והאם אני מכירה את זו שבאה לפניה,
מה היא נושאת בתוכה ואני בתוכי,
האם עצרתי לבדוק לשאול למצוא תשובה?
ריפוי בין דורי, עד 7 דורות אחורה –
אני מביאה כאן את התיאור במילותיה הכתובות של אישה שהיתה אצלי
במפגשי ריפוי בקונסטלציה נשמתית. (ניתן לקרוא על כך בפוסט לפרק פלונטר עמוק מאוד )
אלו המילים שלה, ובהמשך הפרשנות מנקודת המבט שלי לתהליך שלה.
אפשר להרגיש כמה ריפוי חמלה ואהבה יש בתוכן…
בהודיה גדולה על הרגע והחסד!
לפני שלושה שבועות הרגשתי מין שיעול כזה יבש שהתפתח להצטננות ממש חזקה.
מה שקדם להצטננות היו כמה שיחות מורכבות שהנושא העיקרי שלהן היה יחסי אימהות בנות וקשרים משפחתיים.
בניסיון לברר את המשמעות מבחינת גופנפש, מה שעלה באופן מאד צלול וברור הם רגשות עזים של עצב מתמשך
עליו אני מדברת כבר שנים, שהיה משולב ברגשות בושה ועלבון.
כש”דפדפתי” בזיכרון או בנבכי הנשמה שלי, מה שעלה באופן מאד צלול הוא קשר בין עלבונות משפחתיים של האימהות, ארבעה דורות אחורה,
מצד המשפחה של אבא שלי יחד עם חיבור הרגש של העצב אל דפוס שפתאום התחבר לי מאד חזק של זוגיות שלא מצליחה לי.
מה שגיליתי הוא שאני כנראה נושאת בתוכי איזה דפוס של יחסים או לפחות ניסיון לתקן את דפוס היחסים האלו, כמה דורות אחורה:
נשים ששודכו לבעליהן כשהיו ממש צעירות, עם אדם שלא ממש אהבו ושהיה זר ומוזר להן. זה עבר מדור לדור: האלם, העלבון,
חוסר ההתאמה, הקהות הרגשית שמסתירה בהלה וכעס, טינה עמוקה ובעיקר זרות מול גבריות פטריארכלית מסוג מסוים.
הבנתי שהעצב הזה קשור להעברה בין דורית של תחושת ההפקרה של הנשים על ידי אימהותיהן, הבנתי גם שלא ממש יכלו לעשות משהו בנידון
אך הטינה, הכעס, העלבון, הבושה לנוכח נישואין וזוגיות חסרת אהבה וההתדפקות על קיר ליבו של גבר אטום ולא זמין רגשית, היא משהו שאני סוחבת עלי מזה ארבעה או חמישה דורות.
יצאה ממני יללה גדולה, הבנה של הקונסטלציה הזאת וניסיון להתירה.
ממש הרגשה של ניתוח עומק, הוצאה של איזה זיהום שישב בגופנפש ולא איפשר לי לנוע ולהטהר.
אני משוכנעת שמה שיצא ממני הוא פרי תהליכי עומק שהואצו והיו אפשריים בעקבות השיחות הממוקדות שלנו ועל כך אני מודה לך מעומק ליבי ונשמתי.
כותבת כאן את ההבנה והפרשנות שלי לתהליך הריפוי שהמטופלת חוותה:
שיעול והצטננות – מבטא את יכולת הגוף לשחרר ממערכת הנשימה משהו שיש בו איכות של חנק שצריך לפלוט החוצה, משהו שכובל את הצוואר או בית החזה משתחרר (בהמשך זו היללה שהיא משמיעה).
שלב השיעול וההצטננות הוא שלב של ריפוי ותיקון של הגוף.
לפי הרפואה הסינית – הריאות שיכות לתנועת המתכת ומחזיקות את רגש העצב והצער – וזה הקשר בין המצב הריגשי לשיעול שהוא הביטוי הפיזי. העובדה שהמצב התפתח והחמיר מעיד על עוצמת הרגש.
הריפוי הבין דורי של הנשים במשפחה (מהצד של אבא), והקשר בין הנישואים הלא מוצלחים ללא אהבה, שעבר אליה וגרם לכישלונות במערכות יחסים שלה עם גברים. היללה שהיא השמיעה זה הקול שמבקש להגיע לידי ביטוי, גם שלה וגם של הדורות הקודמים של נשות המשפחה. (תיאור האלם השתיקה).
יללה זהו צליל קול קמאי ראשוני, הכאב שלה מבטא את הכאב את קול של כול נשות המשפחה – שעובר דרכה.
הניסיונות שלה להידפק על ליבם של גברים אטומים, זה באופן לא מודע להצליח לתקן את מה שבדורות הקודמים נשים לא הצליחו, וכמובן גם לא היא , וזה הגביר בתוכה את התיסכול והכעס, כמו גם את העלבון.
תחושת ההפקרה (מילה קשה מאוד שמבטאת תחושת בדידות גדולה, שרק מתעצמת מדור לדור ) על ידי הדור הקודם של הסבתות והדודות, נשאר בתוכה והיא חשה שגם לה אין גיבוי מהדור שלפניה, שהיא לבד מול הגברים, הדור שלפני לא ריפא את עצמו, ועכשיו עליה לרפא את עצמה, ומהיכן היא תשאב השראה וכוחות אם הדור שלפניה היה חסר תמיכה? (התשובה היא – הכוחות יגיעו מעצמה או מאיכויות אחרות של עוצמה באותה שושלת נשית כמו למשל כישרון ביצירה או בישול או בשירה וכו…).
הקול שהיא הביעה היללה כמו של חיה פצועה שמבקשת לבטא את הכאב שלה, הביאה גם לפתרון, הקריאה של הקול הביאה לקריאה, אפשרה לפתוח פתח להכניס אור, אור שמטהר את מרחב הנשימה והנשמה, אור שיכול להאיר ולהבין את הדורות הקודמים, ואת עצמנו. לשחרר חסמים ריגשיים, ולסדר מחדש את השברים.
האצת תהליכי העומק היו אפשריים, ברגע שהיא היתה מסוגלת לראות את עצמה ואת הדורות הקודמים שלפניה כמו שהם, בפשטותם.
אפשר לראות שיש פה ריפוי של שושלת נשית, מהצד הגברי (של האבא), ולכן זה מרפא לא רק את הנשים ואותה אלא גם את אביה ועוד גברים במשפחה,
האיזון בין הזיכרי לניקבי, היין והיאנג, הגוף והרוח.
