הכתוב הוא עדות ותיעוד של אישה יקרה, מתוך זיכרונות שיש לה מגילגולים קודמים – ידע קדום על מיניות מקודשת.
והוא המשך לפוסט על מיניות מקודשת מפגש בקונסטלציה נשמתית.
אנא,
מי שבוחר/ת לקרוא מילים אלו, התייחסו לכך בכבוד.
תודה!
מיניות מקודשת קשורה לאיזו ידיעה קמאית ועתיקה שהגוף הוא משכן מקודש של מסתורין,
של פליאה ועונג אלוהי שרק מי שראוי לו יוכל לחוות ולהיכנס בשעריו.
הקצב הנכון, ההיכרות המדויקת, הפתיחה המסתורית,
כמו עלי כותרת של פרח נדיר שנפתחים לאט מול תנאים מדויקים של שמש, לחות ושהות מקודדת של ליטוף הקוד הפנימי.
המיניות המקודשת קשורה גם לתפיסת הגוף כמקדש ובו דרגות שונות של קירבה,
לכל מרחב יש מי שראוי ומי שיכול לחוות אותו ומי שאסור שידע או ייכנס.
כמו ששבית המקדש בירושלים היו דרגות שונות של קדושה שהיו קשורות לרמת האנשים, ושרק הכהן הגדול יכול היה להעז בדחילו ורחימו להיכנס לקודם הקודשים,
כך גם המיניות המקודשת, שמורה רק למי שראוי, כהן גדול של טהרה, התכווננות מיטיבה ואהבה נקיה ומכבדת.
החוויה הזאת גם טומנת בחובה סכנה של חילול הקודש, של כניסה שאינה בזמנה, שאינה במקומה, של מי שבכוח רוצה לקחת את מה שאינו שלו.
כמו שהמקדש יכול להיות מחולל, כך גם המיניות יכולה להיות מחוללת.
מנקודת מבטה של האישה, הדבר החשוב ביותר הוא היכולת לתת אמון,
לפתוח את הלב ולהתמסר, בדיוק בזמן, במקום ומי שראוי לכך.
הקצב המודרני שלנו שכח את הידיעה העמוקה הזאת ומן הראוי להזכיר אותה, כדי לחוות מיניות נקיה, מטוהרת ומקודשת,
שטומנת בחובה את סוד המסתורין של האהבה האלוהים, המחברת בין הגוף, הנפש והנשמה.
וזוהי למידה אינסופית, שתחילתה בבריאת הנשמה וסופה איש/ה אינו יודע/ת.
