טעויות שעשיתי
לסלוח לעצמנו על טעויות שעשינו, זהו לימוד גדול. “יש לי רשימה גדולה וארוכה של טעויות שעשיתי, איך אני נפתרת ממנה?” היא שאלה ישר ולעיניין. חייכתי, לעיתים שואלים אותי שאלות שאין לי תשובה טובה ובטח לא מהירה , “בואי נפתח בבדים אולי משם תקבלי תשובה” הצעתי. היא התחילה להניח בדים וציינה את כול הטעויות עליהם היא מצטערת, היתה שם רשימה שבעיקר כללה אי הגשמה עצמית ובחירות לא נכונות לדעתה שהובילו אותה למקום שהיא נמצאת בו עכשיו. התבוננו ברשימת הקניות של כול הטעויות וביקשתי ממנה להגיד לטעויות: “אומנם את טעויות אבל אתם שלי” היא אמרה את המשפט וצחקה צחוק גדול ומשחרר. “למה את צוחקת?” שאלתי אותה “לא יודעת אני פתאום מרגישה שלמה, כול השנים ניסית לזרוק אותם החוצה ועכשיו אני מחבקת אותם, הם שלי!” אמרה נחרצות. היכולת לקבל את עצמנו, את החלקים הלא שלמים ויפים, זה הריפוי האמיתי. אהבה עצמית!
האהבה גדלה
היא עמדה בשקט על הייצוג של המילה “לא נודע” ותוך כדי התהליך של עיבוד חוויית הלידה הקודמת שלה, בתוך הלא נודע כשהיא בהריון השני שלה, לקראת הלידה הבאה, הגיע מהנשמה שלה המשפט: “ככול שגדלה הציפיה, גדלה האהבה”. זה המשפט שהיא אמרה כשעמדה על הבד של “לא נודע” לא נודע מה יהיה בלידה הבאה. אני שואלת אותה “האם יש שם מסר עבורך, מתוך הלא נודע?” היא עומדת על הבד בעינים עצומות, ומתוך התחושה הזו, הגיעה עוד תחושה – של אהבה, היא חשה פתאום, שככול שהיא מצפה יותר ללידה הבאה שלה, ככה גדלה האהבה שיש ממנה אל הילד שלה, שברחמה. והיא אומרת: “ככול שגדלה הציפיה, גדלה האהבה”. לי זה נשמע כמו משפט זן בודהיסטי, משפט שנילקח מתוך שיר אהבה, שני אוהבים שרחוקים זה מזו מצפים וכמהים להיפגש בשנית, וככול שגדלה הציפיה להיפגש, כך גדלה האהבה. כמה פשוט, ככה יפה! עיבוד חוויית לידה קודמת והכנה לקראת הלידה הבאה. מה אני זוכרת? מה אני שכחתי? למי אני צריכה להודות? וכול זה כדי שהלידה הבאה תהיה שלמה יותר בלב וברחם. לרפא ולעשות שלום!
בגידה בקשר זוגי
הוא בא לדבר על הקושי שלו לבטא רגשות, שהלב שלו סגור בשנים האחרונות, שלא טוב לו ריגשית. הוא היה נשוי באושר חלקי והתגרש. התחלנו להניח בדים ולפתוח את המרחב ללא נודע, להביא עוד ועוד חלקים של רישום הנשמה. זה לא היה לו פשוט הרגשתי וראיתי שהוא משתדל, שהוא רוצה לעזור לעצמו. ואז הוא הביא את הבד ואמר בפשטות: “היה לי רומן מחוץ לנישואים עם אישה, כלומר בגדתי באישתי עם אישה אחרת”. הבאנו בד וקראנו לייצוג של הבד: “מערכת יחסים מחוץ לנישואים”, והוא עמד על הבד ולא הרגיש כלום, שום דבר, הוא שתק. ואז אמר: “זו היתה אהבה גדולה מבחינתי, חשבתי שהיא תבוא איתי שגם היא תתגרש ונהיה זוג, היינו ביחד כמעט שנה, אבל היא לא באה וזה שבר לי את הלב והפסקתי להאמין באהבה”. מערכות יחסים מחוץ לנישואים הרבה פעמים יקראו בגידה, מילה מאוד קשה אבל פופולארית, החיים מורכבים מאוד ולא פשוטים כמו שהיינו רוצים שיהיו, העולם הריגשי שלנו עשוי מרבדים וכך גם באופן מסויים הנשמה. אמרתי לו שהוא צריך בהדרגה לפתוח את הלב שלו לאהוב את עצמו על הבחירה שעשה, אולי המחיר היה גבוה וכואב אבל לימד אותו שיעור חשוב על עצמו ועל מערכות יחסים. מה זה לאהוב ? מה זה להיות נאהב ? ומה הוא מחפש בחיים ? ועם מי וגם איך ? איך אני בונה לעצמי אהבה חדשה נוספת אחרי זו שנשברה, כי חיים ללא אהבה הם לא באמת חיים, וכולנו ראויים כול יום ורגע – לאהבה !.