תגית: הציור של הנשמה

קונסטלציה של הנשמה

“האדם נברא בספר סיפור ומספר” ספר יצירה קונסטלציה נשמתית (של הנשמה) היא הגדרה שאני הגיתי שמתארת את מרחב הריפוי בהם הדברים מתרחשים. שיטה זו מבוססת על שיטת הקונסטלציה משפחתית מערכתית אבל יש בה את התובנות והריפוי הרוחני שאני מציעה. קונסטלציה נשממתית מאפשרת לראות אירועים בחיינו מהעבר או בהווה מנקודת ראיה רחבה יותר (של הנשמה), ובכך לשנות את החוויה שלנו אל מול האירוע שחווינו, את הרגש שיש לנו, ולפתוח פתח למשהו חדש להתרחש בחיים, עומס ריגשי רב משתחרר, ויש מקום פנוי לחוויות חדשות ובריאות. אני רואה בנשמה מפתח חשוב בריפוי, הבנה, ומימוש של העצמי. ולמה? כי ביום יום האדם מחובר להכרה ואין לאדם את היכולת להתחבר למהות, לנשמה. ההכרה השכל הרציונל הצורך בשליטה מבטל את היכולת להתחבר לאמת הפשוטה של הנשמה, לרצונותיה ושאיפותיה. הנשמה לא מקבלת תשומת לב ומקום, ובכך ההכרה הרציונלית מייצרת כאב ותיסכולים אותם אפשר וצריך לשחרר. חיבור לנשמה לאור לאהבה – מאפשר הזדמנות לריפוי. כשאנחנו מחוברים במודעות לנשמה שלנו אנחנו חווים אהבה, אנחנו במרחב ריפוי אמיתי, אנחנו בקבלה אמיתית של עצמנו וסיפור חיינו על כול הכאבים ההצלחות ואי הצלחות. אנחנו לא בוויכוח אלא בקבלה, אנחנו רואים את היופי השמחה והנוכחות של עצמנו – עם כול המורכבות. אנחנו יכולים לעבור בקלות מכאב להקלה שיחרור וביטוי עצמי. יש חלק בקונסטלציה הנשמתית שאי אפשר להסביר אלא רק לחוות, רק במפגש של ריפוי אפשר להבין את המילים שנכתבו פה, זוהי חוויה של גוף ונשמה יחד, באהבה. (לקריאה מורחבת קונסטלציה נשמתית ציור הנשמה )  

לראות את היופי

בסוף כול קונסטלציה אני אוהבת לקחת את המונחה או המונחת אל פינה בחדר ולתת להם להשקיף, כמו אלוהים, על כול היופי שניגלה להם אל מול העיניים: לראות את מבנה וציור הנשמה שנפרס למולם. תמיד יש השתאות, תמיד יש התפעלות, יש חיוך ועין מנצנצת מהתרגשות, משהו נפעם מהמראה המרהיב שמתגלה, משהו שהיה חבוי קיבל שם צורה וצבע. יש התבהרות, יש תובנה, חושך מקבל טיפה של אור, כאב מקבל עוד מרפא, אפשר לחוות את החיים בעוד רבדים, טעמים, ריחות, צבעים וצורות – כול היופי , הם מבינים, שייך להם, והמרחב הוא ההשתקפות והברכה!.

הציור של הנשמה החדשה

 המילים הבאות הן הבנות שיש לי על הדינמיקה של הקונסטלציה הנשמתית (המשפחתית מערכתית) והמפגש עם הנשמה – אני רואה בקונסטלציה הנשמתית (המשפחתית מערכתית) את ציור הנשמה, כול מבנה שהאדם יצר במפגש כזה הוא ייחודי לו , כמו הנשמה, אין עוד מבנה כזה, כמו שכול אדם הוא מיוחד וייחודי , כמו שכול סיפור הוא יחיד ומיוחד. כול המבנים יפים כולם מרשימים ובעיקר, מבנים מקודשים! . אני רואה בכול מבנה של יצירת קונסטלציה נשמתית (משפחתית מערכתית), מבנה מקודש של תבנית הנשמה, סיפור הנשמה, ובכול מפגש שכזה אני מתכוננת אליו ביראת כבוד, אני יודעת שמגיעה אלי נשמה , כלומר אדם, שמבקש מענה לשאלה, זהו טקס עם המון משמעות עבורי, וכולי אמונה שגם עבור האדם שמגיע/ה. לפני כול מפגש אני מתפללת, כי עבורי המפגש הוא תפילה, שהאדם ימצא במפגש הזה את אשר הוא מחפש או איבד בחייו, שהנשמה שלו תמצא את התשובה לשאלה שהיא שאלה. למצוא את אשר חיפשנו היא מתנה גדולה מאוד שאדם מעניק לעצמו – זוהי אהבה שאינה ניתנת למדידה או הבעה במילים. בכול המפגש אני יחד עם המונחה יוצאים למסע אל הלא נודע, אני לא באמת יודעת מה האדם יביא איתו ומה יעלה תוך כדי המפגש, אני מאפשרת לעצמי להיות מופתעת , זהו הסוד, לא לדעת, יש כאלו שהלא נודע מפחיד אותם, אבל אותי בתהליך הזה הוא מעצים, כי אני יודעת שהלא נודע מביא אהבה. אני מאפשרת לעצמי לתת לגוף ולרגע שהמפגש מתקיים בו לקחת אותי ואת האדם שהגיע למפגש, להגיע למקום שהוא מבקש ורוצה להיות דרך הנשמה שלו (שהיא לא נודעת) ולא דרך השכל (אני יודע) . כי בסופו של דבר, בסוף הדרך, אנחנו מגלים שאנחנו לא יודעים כלום, לא על החיים, לא על אחרים, ולא על עצמנו. אנחנו מאגר של סיפורים עצום שסיפרו לנו אחרים או שאנחנו סיפרנו לעצמנו ושמשפיעים עלינו, מגלגול החיים הזה ומגלגולי חיים אחרים. אנחנו מגלים שחוץ מהאהבה שלנו לעצמנו אין שום דבר מסביבנו שאנו יכולים באמת לרפא. ככול שאני מאפשרת לעצמי ולאדם להשתחרר מהשכל, מהשליטה, מהיודעת, ולהגיע למרחב הלא נודע נינוחה, סקרנית, קשובה, חומלת, משוחררת ככה יותר איכויות של ריפוי יכולות להתבטא ולהתרחש, איך? אני באמת לא יודעת, ויותר מזה – זה ממש לא מעניין אותי :), במופלא ממני אני לא חוקרת רק מאפשרת לו לנוע במרחב ולחולל את השינוי התנועה ואת הריפוי באשר הוא. ככול שאדם יודע פחות על התהליך, ככה יותר יצירתיות וספונטניות יכולים להגיע אל המרחב. האדם יודע את השאלה והתשובה, האדם יודע את נתיב הריפוי שלו, ואני כאן איתו במרחב המקודש לאפשר לו להבין את עצמו ואת חייו טוב יותר, ולהציע עוד אפשרות של ריפוי בגוף ובנפש. אני יודעת את תפקידי ואת הגבולות שלי בכלל ובתהליך הזה בפרט ואני משתדלת לעשות כמיטב יכולתי והבנתי לעזור לאדם באשר הוא/היא. משהו שאי אפשר להעביר במילים מתרחש במפגש הזה, משהו שהוא מעבר להסבר רציונלי שכלי, זה משתנה גם מאדם לאדם, ובאמת לא צריך להסביר כול דבר אלא צריך רק להיות ולהרגיש. ככה פשוט, כמו שנושמים כמו שאוהבים, כמו שמניחים בד במרחב הריפוי . פשוט, והפשטות היא ההוויה האמיתית של החיים.