עיבוד חוויית לידה הייצוגים
סדר במערכת הוא אחד הדברים החשובים בתהליך התרפאות, לדעת מה שייך לעבר, ומה חשוב לעתיד, לשים כול דבר שיש בזיכרון במקום הנכון לו. הזיכרון שלנו לפעמים בוחר לזכור רק דברים מסויימים, טובים או פחות טובים, או לערבב בין השניים. כשעושים תהליך עיבוד ריגשי לחווייה אפשר לראות את התמונה כולה, את השלם, ולתת לכול רגש או זיכרון מקום. המטופלת ביקשה מפגש בו היא תוכל לשתף את החווייה של הלידה הקודמת, היא הרגישה שהיו שם דברים לא סגורים, לא פתורים, שמבקשים לבוא לידי ביטוי. למשל: ניתוק מהגוף, כאב, הפחד מהלא נודע (הלידה), ניתוק מהסביבה, היו הרבה ייצוגים לא פשוטים, לכן חיפשתי גם את נוקדת האור, בתוך כול הקושי מה היה העוגן שלה? עלו הייצוגים: האחות המפקסת (מהמילה פוקוס) שאמרה לה לנשום, איש האפידורל שהיא קראה לו המושיע והרופאה התופרת שהיא זכרה אותה לטובה. בסוף המפגש היא ראתה את השלם, את החיבור, כבר לא היה שם – החוויה, ופה – הזיכרון. היתה יותר נינוחות בגוף, באגן, ובלב.
תנשמי עיבוד חוויית לידה
עיבוד חוויית לידה קודמת והכנה לקראת הלידה הבאה. מה אני זוכרת? מה אני שכחתי? למי אני צריכה להודות? וכול זה כדי שהלידה הבאה תהיה שלמה יותר בלב וברחם. לפני הצעד החדש שמגיע, להיות בהכרת הטוב והתודה למה שהיה, להניח כול פרט במקום שנכון לו להיות. לרפא ולעשות שלום! עיבוד חוויית לידה – היא ביקשה לעשות את התהליך איתי וביחד עם הבדים והקונסטלציה הנשמתית , אז הבאתי את הבדים, ובהדרגה פתחנו את החלקים השונים של החוויה, לאט לאט בעדינות, אין לאן למהר… “מי את זוכרת שהיה עבורך נקודת אור?” שאלתי היא חשבה כמה רגעים, הדברים מטושטשים לה בזיכרון מעט ואז אמרה: “היתה רופאה שעשתה לי את התפרים היא היתה עדינה ומתחשבת.” “תבחרי בד ושמי לה ייצוג” ביקשתי. היא בחרה את הבד הכתום, הייצוג שבחרתי לה היה הרופאה התופרת המחברת, כי התפרים של הקרע בפרינאום ייצג גם את התפרים את החיבורים בין החוויה שהיתה לכאן ועכשיו. בהדרגה מה שהיא מופרד וקרוע חוזר להיות ביחד, חוזר להיות אחד.